בבחרך רעיה, להיות חברתך ואשת בריתך, עליך לשים עין ולהתבונן, אם האשה ההיא תוכל באמת, להיות חברתך בחיים, להיות עזר כנגדך, לבנות עמה יחד את ביתך, ולהביא לידי שלמות את תעודת חייך, ואם כל זאת מצאת בה, אז בחר לך — אולם חלילה לך, לשים כל מעינך ואדיר חפצך רק בהון ויופי הגוף או בחלקת לשון וניב שפתים, רק שים עינך ולבך ביחוד על לב מתנה, נפש יקרה ועדינה, וחכמת נשים. — אם נחוץ לך גם כסף, לכונן את ביתך, או אם משפחת הכלה תתן לך כסף והון ברצונה הטוב, רק אז תוכל לקחתו ממנה — אבל אוי לך ולביתך, אשר תבנה, אם תקח לך אשה רק בגלל ההון והכסף, אשר תכניס לך, והכסף נחשב בעיניך לעיקר חפצך, להביא אליך ע״י עקרת הבית, או אם תצא לריב בעבור חסרון כסף מהסכום, אשר הבטיחו לתת לך, או גם לפעמים, בגלל החסרון הזה, תבטל את תנאי הברית ותעזוב ותרחיק ממך את ארוסתך בעבור זה, בעבור, כי קצרה ידה להביא לך את הכסף וההון, אשר שאלת ממנה. האם תדמה ותקוה, כי ההון והעושר אשר תקבל באופן כזה, יביא לך ברכה בחיים?!.
עליך לבחון ביותר את תכונת הנפש ומדות לבב הרעיה, אשר תחפוץ לקחתה לך לאשה, אבל יען, כי תכונת האיש והאשה לרוב תתראה גם ניכרת היא ביחוד בחיים ועל ידי החיים, והעלמה, הלא נכנסת לחיים ביחוד רק ע״י הנשואין, אזי שים עינך במשפחה, אשר תכונתה וטיבה בחיים כבר נודעים לך. חקור ודרוש ע״ד משפחת האשה בטרם תקחנה לך — ולכן בראותך משפחה כזאת, אשר ריב ומדון ישוררו בה׳ אשר עזות מצח ופה דובר נבלה ישלטו בקרבה, אשר בה נעדרה אהבת אנשים או איבה שמורה להם, — אל תתחתן עמה, יען משפחה כזאת בטח איננה נקיה גם ביחוסה — מובן מאליו, כי עליך להיות רחוק מכל נשואין האסורים עליך מן התורה וגזרת חכמים — בקש לך תמיד — כן יאמרו חכמינו ז״ל — לקחת לך בת תלמיד חכם, בת איש, אשר זכה כי בני דורו יתנו אמון בו וימנו אותו באיזה משרה בקהל עדתם. וביחוד בת איש כזה, אשר תוכל לקוות, כי בתו למדה בבית הוריה חכמת החיים, בהיותה בנעוריה בית אביה, ולעיניה היה משל נאמן, להועיל גם בעד חייה הבאים. עם משפחה המנוגעה במחלה קשורה בתור מחלת ירושה מאבות לבנים, הלא הוא, אם נמשכה בשני דורות, אל תתחתן עמה. וכמו שעליך להביט בבחירת רעיתך ביחוד על בריאות הרוח והלב של האשה, שתחפוץ לארשה לך לאשה, כן עליך להביט על בריאות גופה, למען תהיה מוכשרת, לשאת ולסבול את כובד הליכות הבית ותוכל להיות נושאת עמך בעול החיים (אה״ע ב׳).