Horeb 529

י: קדושין ונשואין.

כי יקח איש אשה ובעלה וגו׳ (דברים כ״ד א׳).

על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו, והיו לבשר אחד (בראשית ב׳ כ״ד).

חוג אנשים שהמה מקושרים יחד, אם ע״י מולדתם או ביחס החיים באופן כזה, אשר ישתמשו יחד עם הסכום היותר גדול ככל האפשר מהקנינים הפנימיים והחיצוניים, למטרת ההשגה של סכום היותר גדול, ככל האפשר, מתכליות ה׳ הלא הוא, להכשיר ולהביא לידי שלמות באגודה אחת, בחוג שלהם את תעודת החיים — זה הוא נקרא בשם ״בית״.

אבל פי שנים בהליכות הבית: א) לרכוש את הסכום היותר גדול ככל האפשר מהקנינים החיצוניים והפנימיים, למען יהיו קנין הבית, להגן ולחסות על תקומת הבית מפני החוץ, גם על הסדר והמשטר הכללי, השורר שמה, איך להשתמש עם הקנינים האלה בגלל תכלית הבית. ב) הידיעה וההכרה הנאמנה, בדבר חין ערך הקנין והרכוש, חלוקת הקנין בין חברי הבית, ההשגחה התמידית על כל אחד מהם בפרט ופעולת ההתפתחות שלהם לתכלית החיים — הדבר הראשון הנהו תעודת ״הבעל״ — והשני — תעודת ״האשה״.