Horeb 530

והנה בעוד התעודה היותר גבוהה בחיים הלא היא, לכונן ״בית״, יען בבתים ורק ע״י הבתים יציץ ויפרח אושר האומה והאנושית ובו בבית מגודל ומחונך הנהו הדור נולד לה׳ ובית ישראל. הוא מקדש לה׳, אשר בקרבו ישגשגו וישמרו את יראת ה׳, את אהבת ה׳ ואת הבטחון בה׳, אף יוציאו אותן לפועל ע״י פעולות החיים, לכן תעודת החיים היותר נעלה הזאת תוכל לבוא לידי שלמות ולהתקיים רק ע״י האיש והאשה בהתחברם יחד, אבל לא ע״י האיש אם הוא בגפו ולא ע״י האשה לבדה, ובגלל הדבר הזה נטע ה׳ בלב האיש את ״האהבה״ הנאמנה לאשתו ואהבת האשה לבעלה, למען יתאחדו יחד, האיש והאשה, לתכלית החיים, למלאות יחד את תעודת החיים, אשר, לוא נשארו כל אחד בגפם, היו יכולים כל אחד למלאות את זאת רק במחצה, וכאשר יאמרו חכמינו ז״ל, כי בהתחברות האיש והאשה יחד רק אז הנם נקראים בשם ״אדם״.

לכן יעזוב איש את אביו ואמו ויצא מביתם ודבק באשתו, לכונן את ביתו עמה יחד והיו לבשר ולעצם אחד. גם האשה קשורה ודבוקה היא לבעלה ובנפש חפצה סרה היא למשמעת פעולתו וכפי הסדר והמשטר אשר יכונן הבעל בבית — התאחדות כזאת ״של האיש והאשה״, לתכלית החיים, נקראת בשם ״מצב האישות״ (עהע) ומצות התורה תצוך ותסדר לך את התכוננות מצב כזה.