מובן מאליו, כי רק אז טוב ומועיל הנהו היבום, אם האלמנה ואחי המת ינשאו יחד ברעיון אמתי ובכונה טהורה, למלאות ע״י היבום, כפי פקודת ה׳, לכונן את הבית ברוח הבעל והאח המת, ורק אז תוכל המצוה ההיא למצוא את תכליתה ומטרתה, אבל אם הרעיון והכונה הזאת חסרים אצלם, אזי הנשואין בעצמם, שהמה הלא נשואין אסורים (אשת אח) לחטא יחשב — ויען כי זה כבר החלו לחוש, פן לא יחזק הרעיון הטהור של החיים כפי פקודת ה׳ בקרב עדת ישראל באופן כזה, להיות לו מעמד ומצב נכון בעצם תומו, ומפני החשש, פן תהפך התורה והמצוה הזאת לחטא ועון, לכן חכמינו ז״ל, כמו הזקנים לפנים, באופנים מיוחדים, שעל פיהם בחרו לעשות את דבר ״החליצה״, תקנו זה כבר, כי לא טוב היות ״היבום״ בעד היבם והיבמה, עד כי בכל האופנים יעדו, כי רק ״החליצה״ תתיר אגודתם. זולת באופן, אם אין שום ספק וחשש בזה, ובידיעה ברורה, כי יוכלו להיות מובטחים בדבר, לקיים את המצוה הרמה בעצם שלימותה וטהרתה, ושאר הדינים הנכבדים בדבר היבום והחליצה ראה אה״ע קנ״ו ועוד.
Loading...
We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור
