״חנוך לנער על פי דרכו״ — חנוך והרגל את הילד כפי מעגל חייו שעליו ללכת בדרך החיים בזמן ״העתיד״, זה הוא הכלל הגדול בעד החנוך, כפי שמצווים אנחנו מטעם הדת. — עליך להרגיל את הילד בשחר טל ילדותו, ולחנך אותו אל המעשה, שעליו לפעול ולעשות, כאשר תגיע העת לצאת מרשות החנוך שלך.
א) הכנה: להכין ולעתד אותו, כי יהיה מוכן ומזומן בשפע האמצעים, אשר ידרשו למו, לפעולותיו בעתיד.
ב) חנוך: לחנך אותו באופן כזה, למען ימלא בחוג הקטן שלו ותחת השגחתך את החובות ההם, שיהיו מוטלים עליו, למלאות, בהגיע לו התור בחייו, לעמוד ברשות עצמו, לבל ידרש לו לעשות את ההתחלה לפעולותיו לחיים, בה בעת, אשר כבר נכנס הנהו בחיים. — ההכנה והחנוך אל החיים דרושים להיות מקודם, עד כי תחלת מעשיו בחיים הפועלים, לא תהיה אז ראשית דרכו, רק בתור המשך והארכה אל מעשהו לפני זה, ורק עליו אז להוסיף אמץ וחיל בפעולה ומעשה בחוג גדול ובמסבות יותר נכבדות, עד כי בבואו בימים יאריך ויגמור בעדו, את אשר החל לעשות ולפעול תחת עין השגחתך.