יד: הצלת חיי רעך מסכנה, הצלת רכושו ואשרו — שלא לעמוד על דם, השבת אבדה, עדות.
לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם, השב תשיבם לאחיך וגו׳ וכן תעשה לכל אבדת אחיך, אשר תאבד ממנו ומצאתה, לא תוכל להתעלם (דברים כ״ב א׳).
תעודת הברכה שלך איננה מוגבלה ומצומצמה בפעולתה רק עבור ביתך ועבור בני ביתך בלבד, רק בכל מקום ובכל עת תמיד ובאשר יש לך הכח והאפשרית, לפעול ולעשות לטובת אחיך חלילה לך לעמוד מנגד. אל תתעלם ואל תאחר מלהופיע שמה. חושה לעזרתו בעת הדרושה, גם עשה כל דבר בגלל הצלתו, בדבורך בפעולתך, בכחך וברכושך.
א) אל תעמוד מנגד ואל תתרשל בעת מצוא, להציל את חיי אחיך! חכמינו ז״ל אומרים, מפני מה הונחה אבן הפנה בעד עולם האדם רק ע״י אדם יחידי (אדם הראשון), למען דעת, כי המציל נפש אדם אחת, נחשב הוא כאלו הציל ״עולם״ כלו, לכן, אם רואת אתה את רעך צולל במים, אם שודדים התנפלו עליו או בא בסכנה להיות מאכל לחיות טורפות ואתה יכול תוכל להצילו, אם בעצמך או לשכור אנשים להצילו מרעתו, אבל הנך עומד מרחוק ומתעלם ממנו ואינך מצילו — או אם הנך שומע כי אנשים מתלחשים עליו ומתנכלים להרע לו, או רשת הכינו לו ללכדו בחרמם — ואתה אינך מגלה זאת לרעך — או אם הנך יודע, כי איש תקיף ממנו יחפוץ להכניעו ולהכריעו, ויש בידך, אם ע״י דברי פיוס, לשכך את כעסו או באופנים אחרים לרצות אותו, להסיר מעליו את חרון אפו ומחשבתו הרעה על רעך — ובכלל אם איזה סכנה מרחפת על ראש רעך, ואתה יכול תוכל אם בעמלך ויגיעך או בכספך, להסיר ולהרחיק ממנו את הרעה והסכנה ההיא ואתה אינך עושה זאת — אז הנך עובר על מצות ״לא תעשה״ הנזכרת, אשר על ידה הפקיד ה׳ בידך את הצלת רעך — ואתה, איככה תוכל, אחרי אשר יש לאל ידך, להיות לרעך מלאך מושיע, פודה ומציל אותו מכל רעה, להתעלם ממנו ולעמוד בקרת רוח על דם רעך? (ח״מ תכ״ו). הן גם במות הרודף עליך להציל את חיי הנרדף. אם באופן אחר ההצלה היא בלתי אפשרית (שם תכ״ה).