חובת הצדקה מוטלת היא על כל אחד — גם העני המתפרנס מן הצדקה עליו לתת ג״כ צדקה לעני אחר, מאשר יוכל לקמץ מהחזקת חייו. — הבן על שלחן אביו ומשרת האוכל משלחן אדוניו יוכל לתת לעני פרוסת לחם מבלי כל שאלה יען האב או האדון מסתמא מרוצה הנהו אל מעשהו זה.
אם חפץ תחפוץ לקיים באמת ובתמים את חובת הצדקה, אז עליך לעשות את זאת במיטב הונך ורכושך. — האכל את הרעב מהטוב שבמאכל והלבש את הערום מהטוב שבמלבושים, בעוד הנך מקריב בזה קרבן על מזבח ה׳ — לכן הקרבן דרוש להיות קרבן מן המובחר (רמ״ח).
אם השיגה ידך, תן כפי צרכי העני, אך אם רכושך איננו גדול ובלתי מספיק כי תוכל לפזר באופן כזה, אז עליך, לתת צדקה את החלק העשירי ולכל היותר את החלק החמישי מהונך, הלא הוא: בשנה הראשונה, בעת תשיג רכוש והון, ומאז והלאה עליך לתת צדקה את החלק העשירי או החמישי מההכנסה והריוח של כל השנה, ואיש אל יבזבז מהונו יותר ״מחומש״, לבל יהיה הוא בעצמו אח״כ נצרך לעזרת אחרים. — את החלק העשירי שיעדת לצדקה, עליך לאצול אותו ביחוד לטובת העניים, בכל זאת תוכל להשתמש בו ג״כ לתכליות של צדקה אחרת, באופן, אם בלעדי הכסף ההוא לא יכולת להגיע אליהן, כמו קניית ספרים ללימוד התורה בעדך ובעד אחרים, אשר בלי זה היית חסר כסף לקנותם, אולם אם קנית ספרים מכסף ״המעשר״ לא יוכלו להיות נחשבים לך עוד לקנין ורכוש שלך ולא תוכל עוד למכרם בתור קנין שלך וכדומה, כמו כן לא תוכל במעשר של צדקה, לתת איזה גמול בעד דבר שעשו למענך לטובתך.
את אשר תתן, תן בסבר פנים יפות, בלב טוב ושמח, באמרים נחומים ובהשתתפות בצער זולתך — אולם אם תתן בפנים נזעמים ובזעף, אזי חזות פניך תשלול ותשדוד ממך את אשר נתנה ידך. — אם לא תוכל למלאות את בקשת העני, אל תדבר אתו קשות, רק דבר על לבו והבינהו, כי אמנם רצונך להיטיב עמו, וכי יצר לך מאד כי קצרה ידך מעזור לו. אל תשלח את העני מביתך ריקם, ואם יכול תוכל לתת לו רק פת לחם תן לו.
אם תוכל לפעול על אחרים, כי גם המה יעשו צדקה וחסד עם עניים, אז שכרך כפול, בעוד הנך אז בתור עושה ומעשה ומעורר את אחיך לחיים של
צדקה וחסד.
שמונה מעלות בצדקה זו למעלה מזו:
א) המעלה היותר גדולה : המחזיק ביד רעהו אשר מטה ידו ונותן לו ככל אשר תשיג ידו בתור מתנה או הלואה, או עושה עמו שותפות או ממציא לו איזה מלאכה, לחזק את ידו כי יוכל לעמוד ברשות עצמו ובל יצטרך עוד לעזרת אחרים ולבקש נדבות.
ב) פחות מזה: הנותן צדקה לעני והנותן איננו יודעלמי הוא נותן והעני איננו יודע ממי מקבל, וקרוב לזה — הנותן לקופה של צדקה, אם יודע שהממונה איש נאמן ויודע לנהוג בה כשורה.
ג) פחות מזה — אם יודע הנותן למי הוא נותן והעני איננו יודע ממי הוא מקבל, כמו גדולי החכמים שהיו הולכים בסתר ומשליכים המעות בפתחי העניים.
ד) פחות מזה, אם יודע העני ממי הוא נוטל והנותן איננו יודע למי הוא נותן (כמו החכמים היו צוררים המעות בסדיניהם ומשליכים אותם מאחוריהם והעניים באים ונוטלים לבל יתביישו בפני הנותן).
ה) פחות מזה — הנותן לעני צדקה קודם ששואל מאתו.
ו) פחות מזה, הנותן כראוי אחר ששואל העני מאתו.
ז) פחות מזה — הנותן מעט מהראוי לתת, אבל בסבר פנים יפות.
ח) פחות מכלם הנותן צדקה בעצב ובפנים נזעמים.
לעולם אל תתפאר על הדבר הטוב שעשית, והמתפאר והמתהלל בזה, לא לבד כי מעשה הצדקה שלו יורד וישפל מערכו עליו, כי גם לחטא ועון יחשב, בכל זאת המקדיש דבר לצדקה מותר לו לכתוב עליו את שמו, להיות לו לזכרון עולם.
קודם כל תפלה טוב לתת צדקה.
צדקה גדולה ונכבדה היא, להשיא יתומות עניות לאנשים, ולהכין צרכי חתונתן. מעלה גבוהה במעלות הצדקה הלא היא, לתמוך בעבודת אלקים ע״י בתי כנסיות.
מעלה גבוהה מזו ללמוד תורה לילדי ישראל ולתת צדקה, להספיק את צרכי החולים (י״ד רמ״ט)