כל אחד יוכל לקבל מן הצדקה עד אשר ירכוש לו סך כזה, אשר על ידו יוכל, לכלכל את נפשו ונפשות בני ביתו, וגם איש עשיר, אם נמצא הוא בדרך מסעו ואזל כספו, ג״כ יוכל לקחת מקופת הצדקה, גם לא נדרש לו בשובו אל ביתו להשיב את שלקח מן הצדקה, גם לאשר נדרש לקחת מן הצדקה יעשו איזה ערמה לטובתו, לתת לו לשם מתנה או לשם הלואה. עשיר כלי המרעיב את עצמו מפני שהוא חס ועינו צרה בממונו, עד כי לא יאכל ״מטובו איו משגיחים עליו. לפי הדין אין על המלוה הזכות והכח לקחת מהעני בעד חובו את אשר נתנו מכסף הצדקה לכלכלתו (רנ״ג).
אל תגמור בדעתך מהר, לקבל ולהנות מן הצדקה, צמצם את צרכיך כפי האפשר, ואל תפול למשא על אחרים ועל קופת הצדקה. אל יקל בעיניך שום דבר ושום עסק ואומנות הנעשה ביושר אם אך תוכל להמציא לך ממנו מזון ומחיה (פשוט נבלתא בשק ואל תצטרך לבריות וכו׳). מי שאינו צריך לקחת מצדקה ומרמה את העם ונוטל צדקה, סופו הוא שאיננו מת עד שיצטרך לבריות באמת וכל מי שצריך הוא לטל מן הצדקה ואינו יכול לחיות בלי תמיכה כמו זקן או חולה ובעל יסורים ומגיס את דעתו ואינו נוטל, הרי זה שופך דמים ומתחייב בנפשו, ואין לו בצערו זה רק עונות וחטאים: אבל מי אשר יחיה חיי צער ויכלכל את חייו מעבודתו בצמצום ולא יקח לא יהנה מן הצדקה, ואף כי נצרך הוא, גם יכול היה לקחת, סוף של איש כזה, כי לא יעזוב את עולמו בטרם יהפך מצבו לטוב, ויוכל לפרנס עצמו בשופי, גם תשיג ידו לתמוך בידי אחרים, ועליו הכתוב אומר : ברוך הגבר אשר יבטח בה׳ (רנ״ה).