לנהל את כל עניני העדה הקבועים תבחר העדה מקרבה טובי העיר ומנהיגיה, וכפי בחירת העדה והכח אשר יתנו להם נחשבים המה לבאי כח העדה — ובכח בחירתם יש להם הזכות והיכולת לכוף את כל אחד מהעדה למלאות את חובות העדה הנהוגים, גם לקיים ולקבל עליהם לשמור את המנהגים והסדרים אשר יעשו בעדה, וכל אלה דרושים להיות קדושים לכל חברי העדה מבלי לשנות, ועל טובי העיר החובה להיות באמת ״עיני העדה״, צופים ומשגיחים על כל עניני הקהל ולהקים את התורה ולכוננה ולסעדה בלמוד ובחיים ולשמור ולעשות ולפעול כי גם ״העבודה״ ״וגמילות חסדים״ ינובו בקרב קהל עדתם, גם ישוו פרי ברכה להיטיב ולהועיל. המה ישתדלו להוציא לפועל את התעודה הנאמנה, שבגללה מכוננה כל עדה בישראל, גם לתקן תקנות לפי הזמן והמקום, אולם אם לא יעצרו כח באיזה ענינים להנהיג את העדה כנדרש עליהם לקרוא עצרה ואספה מחברי העדה, ולאשר ולקיים ברוב דעות את החלטותיה לטובת העדה בתקפן. על חברי העדה החובה להוקיר ולכבד את מנהיגי העדה, את טובי העיר והפרנסים הנמנים עליהם, בעוד בכבודם יכבד כל אחד את עצמו, גם ישתדלו לשמור ולמלאות את תקנותיהם, והפרנסים מצדם חלילה להם להראות שררה ולהתגאות בגלל משמרת הפקודה שלהם ולצעוד על ראשי עם קדוש. הפרנס אל יבזה בלבו ואל ינהג קלות ראש גם עם הפחות שבפחותים בבני העדה, וכמו החובה עליו ״בעת לעשות״ לתועלת העדה לפעול ולעשות הטוב והישר מבלי להשגיח על איש ומבלי שום משוא פנים, כן בשאר ענינים עליו להיות ענו, צנוע ומלא אהבה וחסד לכל אחד, גם עליו לחוש ולהרגיש את צרות הכלל והפרט כאלו נוגעות לנפשו ואל ינוח ואל ישקוט עד אשר ימציא פדות ורוחה, כמו כן עליו לכבד את משרתו מבלי להתבזות בשום דבר של קלות דעת ואיזה מעשת מכוער (ח׳). בדבר שמירת הכספים של כסף הצדקה אשר לעדה ראה למעלה. כל פרנסי העדה יהיו תמיד מלאים רוח וחפץ לעשות הטוב, ורעיון אחד יקח לבבם, כי כחם רק בכח העדה והמה באי כחה ועומדים בראשה, לכן עליהם להיות שוקדים תמיד על מעשיהם לבל ירפו ולבל יחלשו בפעולתם על אדות עניני הקהל והעדה ויהגו תמיד מחשבות בעצה איך ובמה יוכלו לפעול ולעשות הטוב והישר בעד הקהל והעדה, גם לכלכל תמיד בקרב קהל עדתם את חבת העדה וראשיה לחבבם ולהוקירם כערכם, בעוד בחסרון כל זה לא יוכל כל קהל ועדה בישראל לעמוד ולהתקיים.