כו: אסור חלול השם ומצות קדוש השם.
ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני ה׳. ולא תחללו את שם קדשי, ונקדשתי בתוך בני ישראל, אני ה׳ מקדשכם המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים, אני ה׳ (ויקרא כ״ב).
במבוא ההיכל של חובות ישראל ע״י התורה והמצות נפגשנו יחד אני ואתה׳ בן ישראל, בת ישראל — והנה על סף ההיכל ההוא שמענו את קול ה׳ מדבר אלינו בשמו הקדוש, אף קבלנו עלינו את עול מלכותו להיות ה׳ אלקינו זה לנו לאלקים, ה׳ אלקינו, אשר הוציאנו לתכלית זאת מארץ מצרים, ואנחנו כאשר נשאנו עינינו להביט אל על, אף אנו ענינו ואמרנו : אתה הוא ה׳ אלקינו! וברגע ההוא וע״י האמר ההוא אנחנו קדשנו את הרוח, את הלב, את ההנאה, את תדבור ואת הפעולה שלנו למלאות את רצונו הקדוש — אחרי כן התהלכנו גם יחד בקרב ההיכל הרם והנעלה ההוא לראות ולהתבונן את חיי המעשה של איש ישראל והקשבנו שמה רב קשב מהחובות הנאמנים, אשר יקרא ה׳ אותנו אליהם לפעול ולעשות בעבור שמו הגדול והקדוש, אשר נקרא עלינו ואשר קבלנו עלינו את עול מלכותו — השם הגדול והקדוש אשר הנך נושא עליך, בן ישראל! בת ישראל! ואשר הוא יקראך תמיד אל כל דבר טוב ויפה, אל ״האמת״ (תורות), אל ״הצדק״ (משפטים וחוקים), ואל ״האהבה״ (מצות) — הלא הוא השם הקדוש אשר יקדש גם את כל אחד מאחיך ואחיותיך בקרב עדת ישראל, אל חיים כאלה, והוא הוא השם הנכבד והנורא אשר יקרא גם כן לכל אחיך ואחיותיך בקרב האנושית הכללית, להקבץ אליו ולקדש את עצמם — לבך יחוש ויתרגש בקרבך בהדרת קדש, בגילה ורנה עת חדריו ימלאו ברעיון הנעלה הזה: כי לא בעד עצמך בלבד קבלת עליך לכבד את שם ה׳ הקדוש, כי גם באופן ובתכונה כזאת, עת תשא עליך את השם הקדוש ההוא יגיה אור גם בעד אחיך ואחיותיך בישראל, לקדש את חייהם למען ממך יראו וכן יעשו גם בפעולתם אמונה, כמו כן ישא עליו כל ישראל את השם הגדול והקדוש ההוא, השם הנערץ והנקדש הזה, למען יפיץ קרנים מידו במהלך התולדה ודברי הימים שבכל דור ודור להיות עד נאמן ואות־זכרון בעד הכרת ה׳ האל היחיד ומיוחד ובעד תעודת האנושית הקדושה! לכן כמו ששמענו במבוא להיכל הדת והחיים של עם ישראל את הקריאה הגדולה:
״אנכי ה׳ אלוהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים״!!
כן גם עתה בצאתנו לשלום מההיכל ההוא ילוה אותנו דבר קדשו:
״ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני ה׳. ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל, אני ה׳ מקדשכם. המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים, אני ה׳״!! —
על דרך החיים שלנו — הוא יזהיר אותנו לבלי חלל את שם ה׳ הגדול והנורא, אף יזכיר את חובתנו הנאמנה, לקדש את שמו הקדוש הנקרא עלינו.