אל תחלל את שם ה׳ הקדוש הנקרא עליך! אל תמית את הכרת ה׳ הקדושה בלבות אחיך ואחיותיך בקרב ישראל!! — והנה אם אינך חי ביראת ה׳ ומעשיך לא ישאו בד בבד כפי משאלת ה׳, אשר שמו נקרא עליך, אם בלבך ורוחך ימצאו קן למו כזב ותרמית ואהבת עצמך, אם רכושך לא בצדק, אם הנאתך בלתי קדושה, אם פעולתך לא באמונה, אם את כל עדיך מהר ״חורב״ תתנצל מעליך בגלל איזה משאלת לבב, בגלל איזה נטיה ופניה של תועלת מדומה — אם חייך יראו ויוכיחו לדעת, כי ה׳ ורצונו הקדוש בעיניך בלתי קדושים, בלתי גבוהים ובלתי נעלים ברום מעלתם; אם יצר לבבך יוליכך שולל לחשוב, כי יש לך דברים גבוהים ונעלים מאלה, אם הקנין, ההנאה, כבוד אנשים ועוד ועוד המה כל מעינך סלה ובגללם הנך מקריב גם תמיר ותחליף את אלה הנזכרים — שור נא! הן אז לא לבד, כי הנך ממית ומחלל בזה את שם ה׳ הקדוש בך ובעצמך, עד כי לא יעצור עוד כח לחנך את עצמך לקדושה נאמנה, כי בזה עוד תמית ותחלל גם את הכרת שם ה׳ ברוח אחיך, בעוד הנך מראה להם על ידי הליכות חייך, כי איש ישראל יוכל להיות איש ישראל, אף אם ארחותיו נלוזים, אף אם הנהו רשע לא קדוש ובעל חסרון אהבה לזולתו ואשר ע״י זה תסבב, כי גם אחרים יחיו ויהיו כמוך, לכן אל תחלל את שם ה׳!! — (ראה רמב״ם הל׳ יסודי התורה הל׳ י׳).