אמנם כמו הכהן במעלת תעודתו בקרב העם, כן החובה על עם ישראל להיות כמוהו בקרב כלל האנושית — כאשר בחר ה׳ באברהם וע״י הבחירה הזאת הניח את אבן הפנה ליסוד מוסד של מציאות עמו הנבחר אמר ה׳:״ונברכו בך כל משפחות האדמה״ (בראשית י״ב ג׳). ויבאר את זאת הברכה, אשר תצא מהבחירה ההיא באמר סלה: ״ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום, ונברכו בו כל גויי הארץ, כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט״ (שם י״ח י״ח) ובזה הואיל ה׳ באר את חפצו, כי ניני אברהם ונכדיו ילכו באהבה וצדק בדרך ה׳ וע״י המשל והדוגמא שלהם יהיו בהשקט ובבטחה ברכה לעד לעולם בקרב דורות בני האדם להראות בעליל את הכרת ה׳ ותעודת האדם בהיותם במעלתם :
ככהן בקרב העם, לשמור ולהחזיק כמוהו את התורה על אדות ה׳ בקרב האנושית, ובעבור זה עליהם להיות גוי קדוש, גבוה ונשא ממעל לכל דבר אשר לא כן, ממעל לכל דבר בלתי קדוש וחסר אהבה לזולתו ולעמוד במעלה הדרושה והיאותה לנושאי דגל תורה כזאת! אחי ואחיותי, לוא אך יכולנו לקיים ולקבל עלינו לעלות ולהגיע לתעודה רמה כמוה. לוא אך נעצור כח לשאת ולסבול בהשקט ובבטחה ולהשליך יהבנו על ה׳ ומנת גורלנו אשר מידו זאת לנו, בגלל החנוך שלנו ובגלל הופעת ההתגלות שלו בנוגע אל האנושית הכללית. אם נהיה ענוים ומצניעי לכת, עת יפוח עלינו רוח חנינה בעתות של ״חסד לאומים״, אשר יקרבו אותנו ברחמים רבים או בעתים לרעה במעוף צוקה, כי נהיה אמיצי רוח סמוכים ובטוחים בה׳ ומשתדלים ככל האפשר להיטיב דרכנו. — לוא אך נביא בענות חן, בתום ויושר במשפט וצדקה את חיי איש ישראל לידי שלימותם ונחזק ונאמץ את לבבנו ורוחנו, ולהגיה בקרבם את אור תורה ונר מצוה וחוסן ישועתנו. אם נכונן וניסד לנצח בעדנו ובעד אחרים את זאת התורה ואת זאת התעודה, במלאנו את כל החובות המוטלים עלינו, בנוגע אל מצות ״העדות וזכרון״ וע״י חיי ״צדק ואהבה״ נשפיע ברכה לכל יצור, אשר ישא עליו חותם הבריאה וכפי אשר יורנו דבר ה׳. אם ברוחנו ונפשנו, כאשר יצונו ה׳, נהיה אנשים כנים אנשי קדש ומתהלכים באהבה עם זולתנו בקנין, בהנאה בדבור ובמעשה. — אחי ואחיותי! אם ע״י מנת גורלנו וחיינו אלה יוציא ה׳ לפועל את הבטחת ברכתו הנאמנה, כי גם האנושית באחדות כללית ע״י הנסיון של עצמה וע״י אות ומופת של מנת גורלנו וחיינו תתרומם גם היא אל האל היחיד ומיוחד — ובאופן כזה נביא אנחנו לידי שלימות את תעודתנו הנאמנה, תעודת ״איש וכהן״ — או אז אחי ואחיותי! מה גדול האשר והאצילות אשר יעלה ויבוא ויגיע לעולם אחרי ליל ארוך של אלפי שנות עמל ותלאה, צרה וצוקה.
אולם יען וביען, כי עם ישראל ישא עליו תעודה יקרה וקדושה כזאת ולאשר ולקיים את זאת התעודה הקדושה והרמה מחויבים המה כל בן ישראל וכל בת ישראל להוציאה לפועל בחוג חייהם בהשקט ובבטחה, לכן מה מאד עלינו להיות נזהרים בדרך חיינו אלה וביחוד מה נחוצה היא לנו הזהירות במשא ומתן שלנו עם האינו יהודי, אחרי אשר עלינו החובה והמצוה להראות ולהוכיח להם ע״י חיינו את חותם תכנית תורת האמת, הצדק והאהבה בפועל ובמעשה! — לכן עלינו כלנו לשמוע ולהקשיב תמיד בקול הקריאה הגדולה: ״ולא תחללו את שם קדשי״!! חלילה לכם לחלל ולהמית ע״י חייכם את הכרת ה׳, האל היחיד ומיוחד, את דעת ה׳ אלקיכם ודבר קדשו בקרב לבות העמים אשר בקרבם אתם יושבים! —
אם בגאוה וגדל לבב או ברוגז ותלונה תקבל מיד ה׳ את מתנות השמחות או את סבל הצרות, אשר יביא ויגזור על עם ישראל, אם רוחך ריק ונעור ואיננו מלא אור וחום מאש — דת וקשט סלה, אם הנך מתרפה ומתרשל או ממלא הנך בבלי רעיון וכונה את מצות הזכרון, אשר עליהן לעורר את הרוחות ולהלהיב את הלבבות ולקרבם אל אביהם שבשמים, אל ה׳ אם את הונך רכשת לך בעולה, אם הנאתך תמצא לך מכל דבר פגול, אשר לא ירצה. אם בחייך ובהתהלכך בחברת אינם יהודים, תחת להיות נושא ונותן עמהם באמת ואמונה תונה אותם ותסבבם בכחש, ותחת לנהל עסקיך עמהם בצדק ומשפט תתנכל לצודם בחרמך במרמת ערומים, ותחת להתהלך באהבה תתנהג עמהם באכזריות ובכל הליכותיך עמהם תשליט רק את ״אהבת עצמך״ בלבד, אם תפקיר את שם ה׳ ותורתו וכל דבר קדוש וכל גבוה ונשא שעליך להיות הנושא את דגלם, והנך מאבד אותם. בגלל התועלת אשר תקוה ע״י זה להגדיל את הונך ורכושך ולמלאות את תאותך ומאויי לבבך, לרכוש לך כבוד אנשים וגדולה, או אם תחלל את שם ה׳ בעבור זה, בעבור כי יסירו ממך את העול הכבד אשר ישימו עליך לא בצדק ולא במשפט — הביטה וראה! הן אמנם אז הנך ממית ומחלל את הדעת וההכרה, שהחובה והמצוה עליך תמיד לעורר אותן להיות לחיים תוצאות; הנך מרחיק ממך את הסגולה הדגולה, שעליך לקרב אותה — הנך מסבב, כי נבזה נמאס יהיה הדבר הנעלה הדרוש להיות מהולל ומכובד על ידך, את אור היום שעליך להפיץ ולהגיה באור תורה ונר מצוה על כל סביבותיך, הנך מהפך ״לחשכת לילה״; הנך מחלל את הקדש, שעל ידך דרוש להיות מקודש, הנך מחלל את שם ה׳ האל היחיד ומיוחד ותורתו, הנך משליך אחרי גוך את תעודתך להיות הנושא את דגלם ומקיים וממלא את דבריהם לאשורם להיות ״איש וכהן״ ״ובעל בעמך״.
לכן אומרים חכמינו ז״ל: גדולה וחמורה היא העבירה של גזלה וכל דבר עול אשר יעשו לאינו יהודי רב יותר מעבירה כזאת נגד איש יהודי, יען בנוגע אל היהודי העבירה היא רק עבירה פשוטה וחטא ועון נגד המצות ״לא תעשה״ של ״לא תגזול וגו׳״ וכדומה, אבל נגד אינו יהודי מלבד העבירה בעצמה שהיא עבירה מטעם הדת, הן הוא גם עון פלילי של חלול השם אשר עונשו מות ואבדון — לכן כל איש יהודי אשר יונה ויכחש ויעשה עול לאינו יהודי הנהו עובר גם על העבירה הגדולה והנוראה שבעבירות ״עון חלול השם״ אשר לא ינקה רע ואשר בזה ישליך שקוצים על הוד כבודו ותכונת איש ישראל שעליה נאמר: ״שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית״ (צפניה ג׳ י״ג) — והנה מלבד כי אסור לו לעשות לאינו יהודי שום דבר עול בפועל או להראות שנאה ואיבה בפועל, כי עליך להיות עוד נזהר במאד מאד לבלי עשות גם דבר שהוא נראה לדבר עול. חדל לך מעשות נגד אינם יהודים אף דבר הנראה למראית עין לדבר אשר לא כן, כי דבר עול רק למראית עין נגדם דומה הוא אל עצם החטא, בעוד גם מזה הלא יצא ״חלול השם״ ותעודתך הלא היא תמיד לקדש אותו ולא לחלל חלילה את שמו (סמ״ג מצות ל״ת ב׳ קנ״א, ח״מ במקומות רבים).
ה׳ העמיד אותנו תחת עיני מתי תבל, וזה שנות מאות רגילים המה האנשים לטפול את עון האיש ישראל הפרטי על ראש כלל האומה, גם מאפני החיים של בני ישראל חושבים המה, כי כזה וכזה בלי תפונה תדרוש מהם התורה והיא תסדר להם איך להיות ולחיות בתבל. האם אינך רואה מזה, כי על הנהגת חייך הפרטיים תלוי הוא כבוד עמך ומסדר החיים של כל איש ישראל אם באמת יחיה על פי התורה והמצוה, יבואו לתת כבוד ויקר גם לאל היחיד ומיוחד ותורת קדשו? האם אינך רואה כי צעד אחד שלא כהוגן בחייך יבזה ויחלל לא רק את כבוד עצמך בלבד, בתור איש פרטי, כי גם את כל כבוד בית ישראל, גם את כבוד ה׳ והתגלותו הרמה? לכן הבה! שים לבך להתבונן, כי עלינו לחוש את עצמנו תמיד תחת עין השגחת מתי תבל! עד כי כל אחד מאתנו דרוש לחיות בידיעה נאמנה, כי עליו תלוי כל כבוד בית יעקב, וחובתו הנאמנה, למלאות את תעודת ישראל לקדש את שם ה׳ ותורתו. אי לזאת, עלינו לחיות באופן כזה עד כי גם העין הבוחנת של מתי תבל תראה בנו רק חיי ישראל, חיים נאמנים קדושים וטהורים כפי התורה, ולהוכיח בעליל: מה נאמנו דברי הנביא: