Horeb 648

ו: ערבית של ע״ש ויו״ט וכו׳, של מוצאי שבת ויו״ט וכו׳.

באלה הימים יבואו שנוים בעבודת ה׳ בערבית, יען מועדי ה׳ אלה חלו עם הלילה שלפניהם, וכניסת הלילה שלהם דורשת להביע אמר בערך מעלת החג, אשר יחל עם הלילה ולקדש את המועד אל עצם קדושתו, ואת עצמך, לקדש אל יום החג ההוא, ואלה המה: ערב שבת, ערב יו״ט, ערב ר״ח כו׳ באלה יקבל הלילה את ערכו עליו המיוחד עפ״י התעודה של המועד והחג הבא אחריו, ועליך ללבב את הרעיון האצור בקדושת היום, בשבת: לקבל את קדושת השבת, וביו״ט: לבטא עליו את הקדושה המתיחסת אל היום ההוא, לכן בהם השמונה עשרה עיקר, יען כי הלילה יקראך למלוא חובה חדשה. הלילה יביא עמו מתנות חדשות וקדושה חדשה ואל ההכרה הנאמנה בנוגע אל החובה, — ובשפע הימים האלה, עליך לעלה ולרומם את עצמך, להחליט ולקבל על עצמך את עבודת ה׳ בפועל.