א) קריאת התורה הרגילה והנהוגה, — החזקת רוח התורה בקרב העם היא מטרת קריאת התורה הרגילה והנהוגה : בשבת בשחרית ובמנחה וביום ב׳ וה׳ בשחרית — כפי הנהוג בכל שנה ושנה, יחלו לקרוא מהתחלת התורה בשבת בראשית, הלא הוא בשבת הראשון שאחרי חג הסכות ומשלימים את כל התורה כלה ביום האחרון של סכות (אצלנו ביום השני של שמיני עצרת ונקרא בשם ״שמחת תורה״ (ראה עדות פרק ג׳)) — לתכלית זאת מחולקים המה חמשה חומשי תורה לחמשים וארבע סדרות או פרשיות, ״ויקהל פקודי״, ״תזריע מצורע״, ״אחרי מות קדושים״, ״בהר בחקותי״, ״חקת ובלק״, ״מטות ומסעי״, ״נצבים וילך״ מסודרים המה לפי קביעת השנה בשבתותיה, שבהם יקראו את הפרשיות האלה, אם נפרדות לבדן או מחוברות יחד, עד כי התורה בקריאתה השנתית והתמידית מחולקה היא אם על 47, או 48, או 49, 50, 51, 52, 53 או 54 קריאות, במשך השנה עד תומה: מן 47 עד 50 בשנה פשוטה, 51 עד 54 בשנה מעוברת (עדות פרק ט״ו) ״תזריע מצורע״, ״אחרי קדושים״, ״בהר בחקותי״, שהנה כלן בחומש ״ויקרא״ בשנה פשוטה תמיד מחוברות הנה, ובשנה מעוברת תמיד נפרדות, ״מטות ומסעי״ בשנה פשוטה תמיד מחוברים, ״ויקהל פקודי״ בשנה מעוברת תמיד נפרדים והשאר ״מתחלפים״. הסדרות או הפרשיות יש לחלק באופן כזה, כי בשנה פשוטה פרשת ״צו״ ובשנה מעוברת פרשת ״מצורע״ (ואם ר״ה בשנה מעוברת ביום ה׳, אזי גם הפרשה ״אחרי״) נקראות הנה תמיד ״קודם חג הפסח״. פ׳ ״במדבר״ יקראו תמיד לפני חג השבועות. פ׳ ״ואתחנן״ תמיד אחרי ת״ב. פ׳ ״נצבים״ קודם ר״ה, — אם בין ר״ה וסכות ישנם שתי שבתות, אזי ״נצבים וילך״ תמיד נפרדים המה, ואם רק שבת אחת אזי ״נצבים וילך״ מחוברים תמיד. בשחרית בשבת יקראו את כל הסדרה ובשבת במנחה ואח״כ ביום ב׳ וה׳ בשחרית יקראו למצער עשרה פסוקים מהסדרה הבאה. — (ראה על כל אודות זה א״ח קל״ה, קמ״ט, רפ״ב, רפ״ג, רצ״ב, תכ״ח).