נוסחאות הברכות — נוסח כל ברכה אשר תברך, הלא הוא: אתה מביע בזה, כי נגש הנך אל ה׳, ואתה אומר: חפץ אני לקדש את עצמי אל עבודתך (להבין ולכוין: כי במציאותי זאת, בעולם הזה, עם ההנאה הזאת ע״י החובה הזאת, עם החיים האלה) (ברוך) (ראה למעלה פרק א׳). אתה — שהנך נוכח פני תמיד, אליך אני נגש עתה בחיי (אתה). אתה — שהנך חפץ כי יהגו בך ויקראוך בשם ה׳ (ה׳) ואשר אתה הוא ה׳ אלקינו (ראה תורות פרק א׳) (אלקינו), אלקינו שכבודו מלא עולם ובתור אל מסתתר מקיף הנהו את כל חיינו ויחדור בקרבם וימשול וימלוך בתור אדון על הכל, על כל אשר יבוא ויופיע בעתו (מלך העולם), אשר כל אלה פעולתו, מלאכותו, מתנתו, סדרו, גזר דינו ועוד ועוד, אשר המציאות הזאת, החזיון הזה, ההנאה הזאת, החובה הזאת, המאורע הזה בחיינו ועוד ועוד (אשר או ש או ה או שם בלי אמצעי או בינוני).
ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם אשר — ש׳ — ה׳ כו׳. אם הברכה נוסדה על אדות דבר חיצוני, שהברכה תבוא להשתמש עמה בתור פתיחה או באור ערכו עליו, הלא היא הברכה הנלוה אל הנאה וקיום המצות או להכרת תכונת החזיונות וערכם עליהם מכל היחוסים והמאורעות הנראים לפנינו בהוה, בעד אלה נוסח הברכה פשוט הוא, כמו: ״ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם המוציא להם מן הארץ״ ״ברוך כו׳ דין האמת״ ״ברוך כו׳ שכחו וגבורתו מלא עולם״, ״ברוך כו׳ אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות כו׳״, ״ברוך כו׳ שלא עשני אשה״ ועוד. — אולם, אם הענין הנכלל בברכה יסודתו ברעיון ומחשבה, אשר ע״י הברכה אפעל ואסבב, כי העניין ההוא יהיה נקבע ורשום ברעיוני ומחשבתי, ובתור התמכרות והתקדשות, לבוא על ידו, לידי עבודת ה׳ בפועל, הלא הנה הברכות הבאות אחרי ההנאה ואחרי עשיית המצוה, למען פרי הברכות האלה יגמלו להיטיב ולהועיל בעד החיים הפועלים, כמו כן הברכות, שהנה נלוות ביחוד אל עבודת ה׳ הפנימית, ואשר אינן מתייחסות אל חזיון חיצוני, ובאות הנה רק בעבור עצמן, בעבור החובה והמצוה, לעורר על ידן את הרעיון והמחשבה גם לעורר ולפעם את הלב ברגש־יה, אזי הברכה ההיא תבוא בנוסח כזה, כי תוכל להביע אמר בתחלה בתור ״הקדמה״, להציג לפנינו את עצם הדבר והענין לפני הרוח והלב במושגיו החלקיים (פתיחה), ואז יבוא אח״כ המושג הברור בקצרה הלא הוא עצם הברכה (חתימה), מושג ה׳, אשר כבר חוינו דעת בפתיחה, כי ה׳ אלקינו הוא ומלך כל הבאים בעתם ובזמנם (העולם), נביע אז בקצרה גם בחתימה אבל רק ע״י שם ״ה׳״, אשר יכיל את הכל וכוללם יחד. — כמו כן:
אם בנוסח האופן השני הזה תבואנה שתי ברכות או יותר תכופות יחד, אז הנוסח השלם ״בא״ה אמ״ה״ יאמרו רק בפתיחה של נוסח הברכה הראשונה, ובשאר הפתיחות וגם בחתימות רק ע״י ״בא״ה״ לבד, כמו למשל : בא״ה אמ״ה הזן את העולם כו׳ בא״ה הזן את הכל, — אליה תלוינה הברכות : נודה כו׳ בא״ה על הארץ, רחם כו׳ בא״ה בונה כו׳ ועוד, רק נמצאות ברכות מעטות, אשר כפי הנראה יוצאות הנה מהכלל הזה, ואשר אמנם גם באלה יש לבאר את הטעם והסבה לזה.