בחוקיו ומצותיו: ה׳ אל עולם, אל חי וקים, אלוה כל הזמנים ומסבב כל המסבות, אל אלהים, המשקיף על כל הזמנים, אשר זה כבר בתורתו חש עתידות לנו, הוא השקיף ממרום גם על זמן ההוה שלך; הוא נתן לך את חוקי תורת חייך, ויתנם לך לנצח נצחים, לכן חוקי התורה נצחיים המה כנצחיות נצח ישראל, נותן התורה והמצוה, ועליך איש ישראל להחזיק במעוז החוקים האלה בכל העתים ובכל הזמנים ובכל המקומות, באשר שם ינהיגך ויביאך ה׳ אלהיך; האדמה, המסבות, הזמן, חזיוני חייך יוכלו להמיר ולהתחלף, אבל חובתך בעד החיים האלה, אחת היא לעולם, מבלי כל שנוי וחלוף, לנצח היא תעודת חייך בתור איש ישראל, נצח הוא דבר ה׳, אשר הודיע ויבאר לך את תעודתך זאת, יען כי אל עולם הוא נצח ישראל, הוא ה׳ אלהיך נותן התורה, אשר הודיעך את כל אלה — ואתה החפוץ תחפוץ, בפני ה׳ ונגד חקיו הנצחיים, לדבר תועה ולהפוך על לשונך תמיד על אדות הזמן ההוה שלך, כאלו חקי תורתו בלותי מתאימים ונאותים בעד זמנך, וכי קשה עליך למלאות ולקיים את החובה והתעודה הזאת בזמנך — כאלו ה׳ לא צפה מראש בנתינת חוקי תורתו על הר סיני גם על זמנך, כאלו בזמנך, כבוד ה׳ איננו חופף על יראיו, כאלו יש בידך להשפיל אליך ולמשוך את החוק הנצחי אל זמנך, למדוד ולהשוות ולתקן אותו ולראות, אם יתאים עוד לישע וחפץ זמנך — מבלי התאמץ טוב יותר להגביה למעלה את כל זמן ועדן אל החוק הנצחי ולחנך ולהכשיר את ישראל והזמנים על פיהו — האמר תאמר: כי החוק לא יאות עוד עבור זמנך? חלילה לך מדבר כזאת, הלא טוב טוב לך לאמר: כי הזמן לא יאות בעד החוק, ונהפוך הוא, כי זה הדבר, את אשר לא יתאים הזמן עם החוק, הוא יערוב לך ערובה לדעת, כי זמנך נתעה בשוא ועומד הנהו רחוק רחוק מתעודת איש־ישראל — יען כי עזב זמנך זה כבר את האומנת הנצחית, את התורה קדושה, ומתחרה הנהו להתיצב לנגדה בתור זמן עומד ברשות עצמו, לחבל מזמות ולכונן לו תכנית החיים מבלעדי רוח התורה, ואחרי כן למען הצדיק את נפשו, יתאמר, כי התורה היא מתנגדת אל תורת הזמן, וכי אתה יען וביען הנך איש במצב כזה וכזה וחפץ הנך להשיג כזאת וכזאת, לכן לא תוכל להשאר עוד יהודי — אמנם אהובי! מי הגיד לך כי בתור איש יהודי, תשתדל להיות איש כזה וכזה וכי נדרש ונחוץ לך להשיג כזאת וכזאת — מי הפך אותך איש יהודי, אשר שם ישראל נקרא עליך ותעודתך לעבוד את אל עולם, אלהי אבותיך, לאיש אחר, כי יעבור עליך רוח תועה וכי תכרע ברך ותשתחוה לאלילי: אהבת עצמו, קנין ורכוש ואלילת האלילים ״ההנאה״?! אבל אתה עלם ישראל, עלמה בת ישראל! הביטה אל האבות והאמהות שלך! הביטה וראה, איך סבלו המה חרפה ובוז, צרה ועוני, גם חרפו נפשם למות ובכל זאת מאושרים המה, כי יכלו להנחיל לנכדיהם את רוח התורה בקדושה וטהרה, כי המה במסע גלותם במדינות וארצות ובכל העתים ובכל הזמנים חיו רק ברוח התורה, ובכל זאת לא אבדו ולא כלו; המה חיו לפנים וחיו יחיו גם היום על ידי התורה, אשר החזיקו במעוזה, המה חיו חיים כאלה, אשר יופיעו גם לך בעצם תומם, חיים הנובעים ממקור התורה פתח לך את ספר התורה — למוד והפוך בה, דע לך והבינה היטב את תעודתך הנצחית, להיות איש ישראל וקדש עצמך גם בזמנך, נגד זמנך ועם זמנך, עם כל אשר יתן לך זמנך, או אשר יחדל מתת לך, למלאות בזה את כל הכתוב בתורה הנצחית — חזק ואמץ, ואם גם תשאר להיות איש יחידי, אל יפול לבבך, רק הרהיבה עז בנפשך, להיות בכל הזמנים בן איש ישראל יחידי, בת איש ישראל יחידה! — אבל יחידי? תשאל אתה, איך תוכל להיות האחד בין המרובים ומה יושיעך זה? — אמנם הביטה וראה, הן גם אחד היה אברהם, כאשר קרא אליו ה׳, ובני ישראל, כאשר נזרו לבושת וימירו את כבוד ה׳ בתבנית שור אוכל עשב, חטא ישראל חטאת העגל, ויאמר ה׳ לכלותם כרגע ולהשמידם מתחת שמי ה׳, אז הואיל ה׳ לעשות את משה עבדו לגוי גדול ותעודת עם ישראל למסור ליוצאי חלציו.— הן ה׳ לא ימנה במספר את הנאמנים בבריתו, וגם אתה אל תספור אותם — אבל השחוק ולעג זמנך? ההככדות בחיים? ומנת גורלך ומשען לחיים, ומה תהי עליה? קוה לה׳ אשר עינו על יראיו ובטח בו, הלא ה׳ הוא ישקיף על החוסים בו ועל כל דבור ופעולה אשר יעשו ברוח ה׳ — ואם אך תשיג והבין את עצמך, אם תכיר ותבין את עצמך באמת, אז לא תשמע את לעג השאננים לא תראה את השחוק העובר על דל שפתי לץ וזד יהיר, ולא ייקר לך כל דבר, אם הוא נגד תעודתך; הלא ה׳ הוא זה, אשר אותו תעבוד, אף לא יכבד לך ולא תחוש עוד כל כובד ומעמסה, יען כי מראש קבלת עליך זאת, גם התוית לך על פיהם את דרכך ותכנית חייך ואז תלך לבטח — ואת אשר לא תוכל לרכוש לך בגלל היותך יהודי — בעיניך ״כלא״ יחשב הדבר.