לשלמות החיים — בתכנית החיים נתנה לאדם פי שנים: שמחה וצרה, עצב וגיל, הצלחה ולחץ. והאיש אשר בשניהם עמד בנסיון ויעש חיל, הוא מלא את תעודתו בשלמות; הן בכל אחד משני המצבים האלה יש לאדם חובות מיוחדים, אף קשים וכבדים כבאחד כבשני למלאות בהם — האם אתה איש נקי וצדיק תתלונן ותתאונן על הצרות הבאות עליך בתור נסיון? הטרם תדע, כי כל חייך המה רק כור ומבחן? כי חייך החיצוניים, ויהיו איך יהיו, כי המה רק מערכת המחזה באופן כזה או באופן אחר בעד מלואי חובותיך לעבודת ה׳? החפוץ תחפוץ להראות ולהורות לאדונך את המקום והמצב אשר רק שמה יוכל לדרוש ממך עבודה כזאת? האם לא נמצאו בעד העוני והאסון חובות, חובות כאלה, אשר רק בעוני ואסון תוכל למלאותם? כי לוא היו לך בחייך רק שמחות ולא ידעת דבר עצב וצרה, כי אז חייך יכלו להשיג את השלמות רק ״במחצה״, אולם אם תחוש, כי חייך המה ערוכים ומכוננים באמת להתחקות על שרשי תעודתך, אף תעריך אותם להיות מסודרים רק בתכונה כזאת — האם תוכל עוד לחוש ולהרגיש עד למותר את ההבדל בין שמחה וצרה, בין הצלחה ואסון? האם לא באמץ הלב ובצהלה תקדם את פני שניהם, בהכירך בכל אחד לדעת את זאת התעודה אשר שש ה׳ לך בו.