אבל להתהדר ולהתגאה על מעשה הצדק והאהבה אשר פעלת? אכן הביאה חשבון, מנה לך את מעשי צדקתך וחסדך וספור נם את הקנינים אשר קבלת מיד ה׳, ומנה גם את החובות, אשר ה׳ אלהיך יוכל לדרוש ממך על פיהם, האם תוכל להוכיח אל נכון, אם פעלת גם בדבר אחד טוב וחסד יותר מאשר היה נדרש לך לעשות, ואם לא תמצא, כי באמת רק חלק קטן מחובותיך לה׳ מלאת באמת, לה׳, אשר חבת לו בעד כל אשר נתן לך ובעד רב טוב וחסד, אשר השפיע זה מכבר עליך, בטרם יכולת עוד לדעת מה הוא טוב ומה ה׳ שואל ממך, גם במה לגמול לו — הן אמנם בכל רגע ורגע הלא יאציל וישפיע ה׳ עליך טוב וחסד מחדש — האם לא לעולמי עד תשאר אתה לה׳ בעל חוב תמידי לו בעד טובותיו וחסדיו עמך — ואף לוא יהי, כי גם עשית הכל, האם לא גם בעד זה חבת לה׳ בעד ברכת התעודה הזאת שחלק לך, לעשות הטוב והחסד ולהדבק במדות ה׳ — ואתה החפוץ תחפוץ להתגאות? לוא יהי, כי באמת עשית אתה את כל חובותיך — אך אם באופן הזה הלא הנך איש טוב ומטיב באמת, תמים הנך במעשה בטובך ובחסדך — ואם כן רק אז ביחוד הלא לא תוכל להכיר, לא תוכל לדעת שום רגש גאוה — בעוד תחוש בנפשך, כי היית בכל חייך עבד ה׳ גם התאמצת להיות עבד ה׳; הן ברגש האשר הזה נעלית ונשאת מעל כל גאוה וגאון, בעוד כל מעינך רק לעלות ולהתרומם במעלת הכרת ה׳ ואהבתו — אהבת אותו, את ה׳, אשר בלעדיו הנך אפס ואין, ורק מידו, על ידו ובעזרתו נמצא לך דבר מה — אתה ומפעל — ואיך תוכל לדעת, מגאוה וגאון — כי אם תדע לך גאה וגאון — הלא אז ברגע ההוא תשדוד מכל חייך ומכל אשר רכשת לך את ערכם עליהם, ובמה נחשבים המה עוד החיים וכל הקנינים מבלעדי הרעיון והחלטת הדעת לעבוד בהם את ה׳? אבל בראש וראשון ורגע ההוא, אשר תעדה גאון וגובה הנך פותח שער לחטא ועון ותשלול ממך את הכשרון לעשות עוד הטוב והחסד בעתיד — יען כי בגאוה הנך שלו ובוטח ונשען על עצמך — ורוח הבהמה אשר בך יתפרץ ממסגרותיו — הן בעקב הגאוה תבוא אהבת עצמו — אתה הנך יוצא אז מחוץ למקהלת היצורים העובדים את ה׳ — הנך אז אליל ועצב נבזה.