א. כתב במרדכי פ' גי"הנ אם הכניס כף חולבת ב"י מתשמיש רותח אפילו צונן והודח לתוך קדירה של בשר או איפכא משאר כל איסורין בקדירה רותחת שהוא כ"ר אפי' לאחר שהעבירוהו מן האש רק שהיד ס"ב בולע כל אחת טעם חבירו וצריך ס' בתבשיל נגד כל מה שנכנס מהכף בקדירה דלא ידעינן כמה איסור נפק מיניה עכ"ל (וכ"כ בשערים סי' פ"ה) ואז כשיש ס' בתבשיל התבשיל מותר אבל הכף ודאי נשאר באיסורו לעולם (וכ"כ בשערים שם) ואפי' בדיעבד אם חוזר ותחבו ב"י מתחיבה זו בתבשיל שאין בו ס'. ולא נאמר אפי' לגבי תבשיל שאין לו תקנה שיהא תחיבת הכף הגעלתה אע"פ שאפי' אם לא נתחב בו כולו או לא היו המים רותחין מכ"מ הי' מותר ממ"נ מכ"מ לא סמכינן בשאר איסורין אאיידי דטרוד לפלוט לא בלע אלא כמה שהתירה תורה במורק ושוטף שהיינו במים נקיים שיש שם עשר ידות בהיתר נגד איסור פליטה אבל באיסור גמור לא נקל כ"כ. דשמא פולט ובולעא)א) מידי דהוה אהגעלה שהמגעיל כלי שאין ב"י של בשר בכלי של חלב שהוא נידון כמוהו לולי טעמא דיש שם ג' נ"ט בנ"ט דהיתר: ול"ד לדם שמותר באפשר לסוחטו וגם יש לחוש כל פעם שמא השהה להכף קצת בקדירה עד שחזר ובלע דהוי מילתא דלא רמי' עליה מה שאין כן בהגעלה. ודוקא כף שנשתמש בכ"ר ואפי' רק מהוצאת זבוב וכדאי' לעיל. אבל דבר הנאסר רק ע"י עירוי ונתחב בכ"ר כתב במרדכי פרק בתרא דעבודה זרה שא"צ ס' כ"א נגד קליפתו דהא דעירוי מבשל היינו דווקא לכדי קליפה דקיי"ל כשמואל דתתאי גבר עכ"ל. וכן דבר הנאסר מנפילת ציר רותח ואפילו כלי שאין מנוקב שמלחו בו שיעור כבישה סגי בס' נגד קליפתה כדאיתא לעילב)ב) אבל כלי שנכבש בו איסור מע"ל משער נגד כולו אפי' באיסורים תפל אם לא ביין נסך היכא שלא נבלע כמו כן ע"י רתיחת האור שאילה::
ב. וכתב בסמ"ק דאפי' מספק רתיחה צריך ס' לבטלו ואפי' אם ספק לנו אם נתחב בו הכף כולו או מקצתו צריך ס' נגד כולו דטעם כעיקר דאורייתא וספיקא לחומרא עכ"ל. אמנם אם תחבו לתוכו ב' פעמים (הגה"ה) ואפי' מאה פעמים א"צ ס' כ"א נגד תחיבה אחת ואפי' אם לא נודע לו בנתיים בין כל תחיבה ותחיבה כדאי' לעיל בתשובות איסור בטל איסור. ודוקא ממה שנסתפק שתחב מן הכף לתוך התבשיל אבל מה שידוע לנו שלא נכנס בו מהכף בתוכו א"צ לבטלו (הג"ה) ואפי' בכף של מתכת דאע"פ דחם מקצתו חם כולו מ"מ מאחר שחימומו רק ע"י חמין ולא ע"י האור עצמו אינו מוליך ומפליט בליעתו בכולו:
ג. וכתב במרדכי בשם ראבי"ה ולשער כף או שאר כלי בס' ממלאין כלי במים על כל גדותיו ומשימים כלי אחר תחתיו לקבל המים היוצאין מן העליון ותוחבין בו הכף כמו שנתחב בקדירה וחוזרין וממלאין העליון בכל פעם ותוחב בו הכף ס' פעמים ובכל פעם צריך למלאות העליון קודם ושיעור המים הנמצאי' בכלי התחתון הוא שיעור ס' נגד תחיבת הכף:
ד. ודוקא שהכניס כף אפי' צונן בתבשיל רותח כדפריש אבל אם הכניס אפי' כף רותח של מתכות של בשר ב"י בחלב צונן. ואפי' בכלי שני אין לאסור רק הכף שבלע משניהם דע"י רתיחותו בלע מיהא מהאיסור צלול שאצלו מק"ו מבשר רותח שנחתך בסכין צונן של חלב כדלעיל. אבל החלב מותר אפי' ליכא ס' דאין בכף להרתיח כל החלב. וכדי קליפה א"צ לבטל בדבר לח. ואפי' אם הכף לא היה נקי דנגד הליכלוך ההיא מסתמא יש ס' בתבשיל והרי יש בזה ט"ו דינין:
ה. [א] אם תחב כף חלב ב"י אפי' צונן והודח בתבשיל של בשר רותח או איפכא או מכל שאר איסורין. אם יש ס' בתבשיל נגד כל תחיבת הכף התבשיל והקדירה מותרין לכתחילה אבל הכף חולבת אסורה דהא אין בו ס' לבטל התבשיל. (וכ"כ בשערים שם):
[ב] ואם אין ס' בתבשיל הכל אסור התבשיל וכל הכלים (וכ"כ בשערים שם) ובבשר וחלב התבשיל אפי' בהנאה וצריך להשליכו לנהר או לבית הכסא כדאי' לעיל סי' כ"א י"ג והכלים אם הם מהנגעלין נגעלין ואם הן של חרס אין תקנה שיכול לחזור ולבשל בהן אבל מותרין הן מיד להשתמש בהן כל דבר צונן ויבש כדאי' לעיל בתשובת ניקור חיה סימן כ"א ז':
[ג] ואם שכח וחזר ובישל מה שהוא באותה קדירה שנאסר מבשר וחלב או שתחב הכף הנאס' מהן בקדירה רותחת שאין ס' נגדו אם ב"י הן התבשיל אסור בהנאה אפי' בק' תבשילין זו אחר זו אך ק' תחיבות בתבשיל אחד אפי' בהעלמה אחת א"צ כ"א ס' פ"א כדאי' לעיל בתשובת אפשר לסוחטו אסור. ואפי' אם נתחב הכף רק במים נקיים שהוחמו בה צריך ס' נגדו דבאיסור אין שייך היתרא דנ"ט בנ"ט כדאי' לעיל. אבל אם הכף או הקדירה לא היו ב"י המאכל מותר דנטל"פ הוא וא"צ לזרוק דמי הנאת הבישול לנהר כדאי' לעיל בתשובת ניקור חיה:
[ד] ואם אין הכף ב"י מתבשיל רותח התבשיל והקדירה מותרים אפי' אין ס' בתבשיל לבטלו דנטל"פ הוא (וכ"כ בשערים שם) וגם הקדירה לא קבלה כ"א נ"ט בנ"ט מדבר שאין ב"י שמותר בדיעבד אפי' בכלי כדאי' לעיל ומיהו אם הכף מלוכלך צריך ס' בתבשיל נגד השמנונית בעין שעליו אמנם הכף חולבת אסורה לכתחילה לעולם לכל דבר ואפי' אם יש ס' שהרי בלע משניהם בעין (וכ"כ בשערי' שם):
[ה] אם חזר ותחב זה הכף של חלב שלא היה ב"י עוד תוך התבשיל אחר של בשר תוך מע"ל של התחיבה ראשונה של הבשר אין תחיבת הבשר ראשון מחשבו בן יומו שיצטרך לבטלו כדין כף חולבת בן יומו (וכ"כ בשערי' שם) אבל אם חזר ונתחב תוך אותה המע"ל בתבשיל של חלב אוסר בהנאה עד ס' כדאי' לעיל בתשו' נטל"פ מצד הכלים:
[ו] וכן יש בו נטל"פ ע"י הקדירה עצמה כגון שבישל בשר בקדירה חולבת שאין ב"י או איפכא דווק' התבשיל לבדו מותר מטעם נטל"פ אבל הקדיר' אסורה לכתחי' לעולם בין לבשר בין לחלב. שהרי בלעה משניהם בעין. ומיהו אם רק תחב בה עץ פרור של בשר ב"י מותר לכתחילה דהוי כקדירה ב"י בתחיבת כף שאין בן יומו כדלעיל. גם מותר לערות התבשיל חם לכתחילה בקערה של בשר בן יומו מה"ט. וכן לענין שהבישול ראשון מהבשר אינו מחשב בקדירה ב"י בדיעבד אם חזר ובשל בה עוד בשר אחר במע"ל זו אבל אם בישל בה חלב במע"ל זו אסור הכל אפילו בהנאה:
[ז] ואם האיסור עצמו נטל"פ בזה התבשיל מותר אפי' ליכא ס' ומיהו אם לא נמחה האיסור זורקו. אבל הקדירה מיהא אסורה לכתחילה לעולם אפי' כשזורק האיסור ואפי' לאותו תבשיל שהאיסור נותן בו טעם לפגם כדאי' לעיל:
[ח] וכלל היא בהוראות הכלים כשנאסר התבשיל מוודאות נפילת האיסו' גם הקדי' והכף אסורה והמאכל מותר כגון בכהאי גוונא באינו ב"י או שהאיסור עצמו נותן טעם לפגם במאכל וכן בטפת חלב שנפל ע"ג קדירה נגד התבשיל ויש ס' בתבשיל נגדה וכשמתירין המאכל ע"י ביטול ס' או ע"י נותן טעם בר נותן טעם גם הקדירה מותרת אפי' לכתחילה מכ"ש אע"פ שהיא של חרס דמאין תאסר:
[ט] ירקות וקיטנית ודגים וכה"ג שנתבשלו בקדירה חולבת שאין ב"י או בקדירה חדשה ונתחב בתוכו כף של בשר ב"י ואין ס' בתבשיל לבטל או להיפך שהקדירה היתה בת יומא והכף לא היה ב"י מותר הכל התבשיל וכן הכלים לכתחי' וכל אחד למינו ויש לאכול התבשיל ולהשתמש בקדירה אם היתה חדשה לכתחילה במינו של הכלי שהיה בו והוא הדין אפי' אם הקדירה והכף שניהם בן יומן ויש ס' בתבשיל נגד הכף מותר ג"כ הכל אפי' הכף לכתחילה אלא שצריך אז לאכול הירקות במינו של הקדירה דאותו טעם לא נתבטל. ואם הכף הוא של איסור ואינו ב"י ואין ס' בתבשיל לבטלו או שהוא ב"י ויש ס' דינו לגבי המאכל כאלו היה של בשר עצמו אבל אם הוא ב"י ואין ס' בתבשיל אסור הכל המאכל והקדירה אפי' בדיעבד ואפי' אם הקדירה לא היתה בת יומא או שהיתה חדשה דהא אין כאן נ"ט בנ"ט דהיתר:
[י] ואם נתחבו שתי כפות הפכיים שאין ב"י בזה אחר זה אפי' תוך שעה אחת בירקות שנתבשלו בקדירה חדשה או שאין ב"י ואין ס' בתבשיל לבטל שום אחד מהן או אם הכפות היו שתיהן ב"י ויש ס' בתבשיל אפי' רק נגד כל כף לבדו יחד מותר הכל התבשיל והכלים אפי' לכתחילה ויכול לאכול את התבשיל וכן להשתמש בקדירה זו לבשר או לחלב לאיזה מין שירצה וה"ה אפי' אם הכפות היו שתיהן בן יומן ואין בתבשיל ס' לבטל שום כף אלא שיש לאכול אז התבשיל בקדירה זו במינו של הכף השני כי אותו טעם נשאר בה והוא עיקר. וה"ה אם תוך המע"ל של תחיבת הכף הראשון של חולבת בשלו בה בפעם השני אפי' בשר עצמו מותר המאכל בדיעבד ואף הקדירה מותר מכאן ואילך לבשר ואפילו לכתחילה כדאי' לעיל:
[יא] כתב ר"ב כשחכם בא להתיר תבשיל שנתבשל בקדירה של איסור ע"י שהקדירה לא היתה בת יומא צריך לחקור אם הוחמו בה מים תוך מע"ל דבקדירה של איסור נחשבין כ"כ המים נקיים לבדן כמו האיסור עצמו ונעשית הקדירה ב"י ע"י חימום המים עכ"ל. והיינו נתחמם בה מים בנתיים כל יום פעם אחד בלתי הפסק עד תשמיש של האיסור עצמו אבל קדירה של היתר כגון אם בישל בשר בקדירה של חלב שלא נשתמש לחלב רותח עצמה תוך מע"ל אין נחשבים ב"י בחימום מים כלל כדאמרינן לעיל ואם נעשית בה זופ"א בנתיים והיה במים נ"ט מהשומן אז נידון כתבשיל של בשר ושל חלב עצמו כדאי' לעיל:
[יב] ומטעם דלעיל אם חימם או הרתיח שמן או ירקות וכל כה"ג בקדירה של בשר ב"י וניתן בחלב מותר הכל בדיעבד התבשיל והכלים אפי' ליכא ששים מטעם נ"ט בנ"ט. אם נתחממו או נתבשלו בקדירה של איסור ב"י אסור הכל התבשיל והקדירה ואפי' בדיעבד אם אין ס' בתבשיל נגד כולו כדאי' לעיל:
[יג] וכשמבטלין האיסור אין מבטלין אותו אלא בדבר בעין שבתוך הקדירה כגון ברוטב ובתבשיל וכה"ג ואפי' בעצמות שבבשר. וכ"ש שצריכין לבטלן. אבל מה שבלוע בדופני הקדירה אינו מסייע כלל לבטל כדאיתא לעיל. אבל לחומרא ודאי צריכין לבטלו דמה"ט אנו אוסרין התבשיל שנתחב בו כף נקי של איסור עד ס' נגד כולו. והיתר שנתבשל בקדירה נקייה של איסור ב"י כל הכף או הקדירה חתיכת איסור הוא דלא ידעינן כמה איסור נבלע בה ואין בשום תבשיל ס' נגד כל הקדירה שלה כדאיתא לעיל:
[יד] וכתב בסמ"ק כשהחכם בא לבטל האיסור בס' צריך לחקור אם לאחר נפילת האיסור או תחיבת הכף נתנו מים בתבשיל דודאי אין אותן המים מצטרפין לבטל עכ"ל (וכ"כ בשערי' שם) והיינו דווקא בנודע לו בנתיים אבל אי לא נודע לו בנתיים אלא עד לאח"כ מצטרפין שפיר המים השניים עם הראשונים לבטל האיסור לבדו בס' ומותר אפילו לאותן שהוסיפו בידן כדאיתא לעיל בתשובת איסור ביטול (הגה"ה):
[טו] ואם נשפכו המים (הג"ה) שבקדיר' לאחר נפילת האיסו' או תחיבת הכף אסור וספק אם היה שם ס' מתחילה אם לאו כתב בסמ"ק שנוהגין כר"ת שטעם כעיקר דאוריי' ודנין בספיקו' לחומרא עכ"לא)א) וכן פסק ר"י וראב"י ורשב"א ובעל הלכות דטעם כעיקר דאורייתא: ואפי' אם נפל חלב לתבשיל ש"ב עוף דאין חילוק כדאי' לעיל:
ו. ובבשר וחלב אף לרש"י וכ"ע כדאיתא לעיל ואף הכלים אסורין אפי' בדיעבד אם נתבשל בהן במע"ל מכ"ש בשאינו יודע לשער ודווקא במין שאינו מינו אבל מין במינו אינו אלא מדרבנן וספיקות לקולא כדאיתא לעיל בתשובת שיעור ביטול:
ז. וכ' עוד בסמ"ק והיכא שספק לאדם על ידי שאינו יודע לשערב)ב) וכתב בא"ז ומ"מ אם מסופק הוא לשער יכול לסמוך עצמו על קפילא ארמאה לפי תומו. אי נהגינן. שאילה: או חסרון ידיעה אחרת זה אינו קרוי ספק דדעת שוטים לאו כלום היא כיון שחכם אחר יכול לשערו ואסור אף לרש"י:
ח. וכתב הרא"ש ריש פ' א"ט הא דאמר חכם שאסר אין חברו רשאי להתי' היינו דווקא מסברת עצמו אבל אי גמר מרביה מצי להתיר:
ט. וכתב בא"ז אבל אי חכם מתיר לכתחילה יכול אח"כ חבירו לאוסרו אפי' מסבר' דנפשי' ואל יניח לאכול דבר איסור. וכ' במרדכי פ"ה דעירובין בשם ר"י והא דאמר בהמה שהורה בה חכם בעל נפש לא יאכל ממנ' כדילפינן מולא בא בפי בשר פיגול היינו דווקא שהורה בה מכח סברא אבל אי גמרא גמיר יאכל עד כאן לשונו: