1
דין נותן טעם לפגם מותר. כן הורה רבי נותן טעם לפגם מותר כר׳ שמעון דמפיק טעמא מקרא דנבילה ורבא דהוה מבתראי קם אשיטתיה ופסק הלכתא דנותן טעם לפגם מותר במסכת עבודה זרה פסק לה ויש ראיות הרבה דבפרק אין מעמידין אומרינן דבש למאי ניחוש לה אי נותן טעם לפגם הוא מכלל דפשיטא ליה דנותן טעם לפגם מותר והיכא דידעינן ודאי דאין לחוש משום קדירה בת יומא נותן טעם הוא כי האי דאמרינן בפרק אין מעמידין איבו אכיל פת של גוים מצרי דמתא ואמרינן לא תשתעו בהדי איבו דקא אכיל נהמא דארמאי וטעמא משום חתנות הוא ולא משום גיעול ושמעינן מהכא דפת אפילו קדירה נותנת טעם לפגם הוא וגם רבי אינו פורש מלאכול פתם משום גיעולם דודאי נותן טעם לפגם הוא ומותר אלא משום דמאיסות דומה לו.