ויי' פקד את שרה כאשר אמר רבי חייא פתרו ואמר וירא כי חת יהושע הכהן הגדול וכו'. בהיות שקבלה בידם ע"ה שנפקדה שרה אמנו בר"ה כאמרם במסכת ר"ה פ"א בר"ה נפקדה שרה רחל חנה מנ"ל אמר ר' אלעזר אתיא זכירה וזכירה אתיא פקידה פקידה וכו' כי ביום ההוא נפקדים כל המעשים וזכר כל היצור לפניו באים ובכן השטן מתעורר לקטרג שהוא יום דין ומצא מין את מינו וניעור ע"כ יקדים לבאר הכתוב הזה שהוא מדבר בענין קטרוג השטן ואמר האי קרא אית לאסתכלא ביה ויאמר בי יהושע הכהן הגדול הוא היה יהושע בן יהוצדק ויאמר בי המלאך הנזכר בכתוב אינו מן הנפרדים אבל הוא מלאך יי' ממש שהיא העטרת שנקראת מלאך יי' ומלאך האלהי"ם כפי השליחות שהיא עושה והיא אחד מהשלש אוצרות שנשמות הצדיקים עומדים שם בסוד נפ"ש רו"ח ונשמ"ה.
והשטן עומד על ימינו דא יצר הרע דאיהו משוטט ואזיל וכו' כי הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות. ויאמר כי הקטרוג הזה הוא בשעתא דאטיל ליה נבוכדנצר לאשא עם אינון נביאי השקר הם צדקיה בן מעשיה ואחאב בן קוליה אשר קלם נבוכדנצר באש על ההיא עובדא שאמרו זה על זה לבתו של נבוכדנצר השמעי לפלו' חבירי וגזר נבוכדנצר לבדקם באש והשליכו עמהם ליהושע הכהן הגדול לחשבם כי ינצלו בזכותו והשטן היה מקטרג למעלה שישלוט האש ג"כ כיהושע הכהן כי השטן מקטרג בשעת הסכנה.
ואית ליה רשו לממחי ולמעבד דינא אפי' בלא דינא לא ליטול נשמה כי אם לחבל כאשר קדם והנה דחבלו לבן אדם יצטרך להביא זכות ליפטר מחבלתו ואם לא ימצאו לו זכות ימות כי יסתלקו הרחמים מעליו ויפעל בו הדין וזהו סוד ויש נספה בלא משפ"ט ומשפ"ט הם הרחמ"ים בסוד משפט לאלהי יעקב.
מהו לשטנו דהוה אמר או כלהו ישתזבון או כלהו יתוקדון כאשר יבאר בהדיא כי הנס לא יעשה לחצאין ולפי שקשה כפי ההנחה הזאת שהרי מצינו הנס נעשה לחצאין כמו שהקשה רבי יוסי שהרי כשבקע הקב"ה הים היה הנס לחצאין אלה טובעים ואלה הולכים ביבשה לזה השיבו רבי חייא כי על דבר זה אז"ל קשה קריעת ים סוף לפניו יתברך וכו' דכד בעא קב"ה ועביד דינא וניסא כחדא לאו באתר חד וכו' כי שני הפכים לא יתקיימו במקום א' וברגע א' ואי אתעביד קשיא קמיה כלומר ואם יתכן שיעשו הדין והנס כאחד כי אין דבר נמנע בחק האל הנה לצורך השעה זה אינו נמנע בחוקו יתברך באשר יחשבו החוקרים שיש נמנעות בחוקו יתברך וכי לנמנע טבע קיים זהו אשר עליו אמרו קשה לפניו קריעת ים סוף ואין הכוונה באמרם קשה לפניו שהוא לואה ויגע בעשותו הדבר ההוא ח"ו כי לא יגע ולא יעף ח"ו ח"ו אמנם הכוונה בזה שהוא דבר זר לפניו יתברך להפך טבע הדבר אשר גזרה חכמתו יתברך בתחלת הבריאה שיהיה על הטבע ההוא המוסד עליו מששת ימי בראשית ושיהיו שני הדברים הדין והנס ברגע א' ובמקום אחד דבר והפכו בנושא אחד. דהא לעילא לא אתעביד כלא אלא בשלימו כחדא כי הסכמת ב"ד של מעלה אינו כי אם לענין א' שוה מכל צדדיו לא יטה ימין ושמאל כי כל דבר הנוטה לצדדים לא יקרא שלם אחר שאינו מסכים קצתו לקצתו ובהיות הדבר כן הנה יהיה זו לפניו עשות הפך זה למטה והסתכל אמרם לפני"ו ולא אמרו קשה עליו ובמקומו יתבאר בע"ה. בגין כך לא עביד קב"ה דינא בחיבייא עד דאשתלימו חובייהו כי איך יעשה הדין לחצאין ואין הקב"ה נפרע מהאומה עד שתתמלא סאתה כדי שיעשה בבת אחת ולא לחצאין שנאמר כי לא שלם עון האמורי להיות דינו שלם ולא למחצה ולרביע שכן כתיב בסאסאה בשלחה תריבנה ועל דא הוה אסטין ליה ליהושע דיתוקד בהו ובהדי הוצא ילקי כרבא ולא יעשה הנס לחצאין אחרי אשר קשה לפניו כמו שביארנו עד דאמר ליה יגער יי' בך השטן לפי שטענתו טענה חזקה והוא סוד והשטן עומד על ימינו לשטנו כי למה יעמוד על ימינו ודרכו תמיד לצד שמאל אלא שחזקו ודברי טענותיו כ"כ עד ששב ימינו של יהושע הכה"ג אחור ולא היה מספיק זכותו המתיחס לימין להמלט מקטרוגו עד שגער בו הגוער. מאן אמר ליה דא מלאך ה' לפי שהכתוב קשה להלמו שאמר יגער יי' בך השטן וכתיב ויאמר יי' אל השטן וא"כ מי הוא האומר ומי הוא אשר יגער. ויאמר כי לפעמים נקרא השליח השם שולחו והראיה מענין הסנה שכתב בתחלה וירא מלאך יי' אליו בלבת אש ואח"כ כתב וירא יי' כי סר לראות לזמנין מלאך ה' לזמנין יי' כי השליח נקרא בשם שולחו וצריך אתה לדעת כי המלאך הנזכר בכאן אינו מהנפרדים אמנם הוא סוד המלאך הנקרא בשם רבו והוא האומר יגער יי' כך השטן כי אם היה האומר השם הגדול היה אומר הנני גוער בך ת"ח ביומא דאשתכח דינא בעלמא יחזור לענין ויי' פקד את שרה כי נפקדה ביום ר"ה שהוא יום דין יום שהשטן מקטרג ונרמז זה באמרו ויי' פקד כי כבר ידעת כי בכל מקום שנאמר ויי' הוא ובית דינו שהרי לא כתב ויפקוד יי' את שרה מכאן למדו שהיה ר"ה שהקב"ה יושב על כסא דין וניתן רשות לשטן לקטרג וכך היה צריך כפי הסוד לשיצא משם י"צחק והבן זה כי נפקדה ביום דין ואם לא נזכר זה בפתיחה הזאת סמכו על המבין הרגיל בחכמה הזאת.