מתניתין ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים וכו' תוקפי דהורמני זקיפין לעילא לעילא הכוונה במשנה הזאת להודיע שיש למעלה כמה כתות של מלאכים מהם ממונים על הדין מהם ממונים על הרחמים במאמר יוצרם יתברך כמו שאבאר וכי יש נמשכים מאותם הכתות כתות אחרות למטה מהם מכח הגבור"ה החזקה עד הגיע הכח הדבר אל החיצוניים ושיעקב בחר לו לנחלתו וחלקו אותם שהם בצד הקדושה המתכנסים מט"ל השמי"ם העליוני' כאשר ברכו אביו ויתן לך האלהים מטל השמים הם הם פרקי המרכבה העליונה מיכאל גבריאל אוריאל רפאל בדי הארון לא יסורו ממנו וגם שם אלהי"ם הם מתכנים בו מיכא"ל גבריא"ל וכן כלם ביען הם סומכים את הכסא ולפי שיעקב ע"ה בחר לו צד הקדושה למעלה ולא למטה הקיפוהו מארבע הפאות כאשר הם מקיפים הכס"א כי צורתו קבועה בכסא והקיפוהו לשומרו מממוני הקלפה לבל יזיקוהו כי בצל שד"י התלונן הם הם הנזכרי' בכתוב ויפגעו בו מלאכי אלהים אותם הנקראי' בשם אלהים כי שם א"ל לא נפרש מהם הם אשר באו ללוותו זהו כלל כוונת המאמר אמנם פרטיו הם אלה תוקפי דהורמני הם בעלי הגבור"ה המורשים על כך במאמר וברשות בוראם מענין אמרם הורמנא דמלכא הוו נטלי פי' רשות המלך היו נוטלים זקיפין לעילא לעילא הם העומדים ראשונה במלכות. שננא דחרבא דמלהטא כבר ידעת כי למטה העטרת נקראת חרב המתהפכת לפי שפעמים מתמלאת כדין ובכן נקראת חרב לה' מלאה דם ויש למטה ממנה חרבו של עשו שהיא יונקת מבין רגליה וכשהיא מלאה דין על ראש רשעים יחול וכל בעלי הדין עבדיה יוצאים להשחית בעולם ונקראת מתהפכת לפי שהמתהפכת מרחמים לדין ומדין לרחמים וזהו סוד פעמים אנשים פעמים נשים כי עבדיה כמו כן מתלבשים ברחמים בהיותה ברחמים גם מתלבשים בדין בהיותה בדין וזאת הנרמזת בחרב היא ממונה על כל המחנות אוכלוסיה להזכיר' לחיים ולמות ולפעול בעולם במאמרה והוא מ"ש שננא דחרבא דמלהטא ממנא על כל משריין וחיילין.
ההוא חרבא הוא חרבא סומקא כשמתמלאת בדין.
ההוא חרבא דתליא ביה וכו' כי החרב הזאת ביד הכרובים כמש"ה וישכן מקדם לגן עדן את הכרובי' ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים כשמלאכים או שדים מתקרבים לפנים ממחיצתם מכין אותם בלהט החרב ודוחים אותם משם ודוגמת זה העידו שיש למטה כנגדו להט חרב שהלכו אנשים שהיו רוצים לדעת אם יש ג"ע בארץ ובהגיעם שם למרחוק נשרפו בברק להט החרב כי כשם שיש שומרי הגן למעלה כן יש למטה.
אינון דמתהפכי לכמה גוונים הם בעלי הדין שלוחיה המתלבשי' פעמים לטוב פעמים לרע כפי מעשי התחתוני' וכבר ידעת כי הזכר רחמים והנקבה דין ולכן יכנה אותם פעמים אנשים פעמים נשים.
בסטרין אחרנין מתפרשן גוונין אחרנין כי בסוד הגוונים נראים אם אדומיים הם דין ואם לבנים רחמים ואם ירוקים ממוזגים בסוד גווני הקשת.
מסטרא דאילנא דחיי נפקי אינון דמתיחדי ביחוד' בקשורא יבאר ההבדל שיש בין אותם שהם פרקי המרכבה הדבקי' ונקשרים בה המובאות לה אל בית המלך פנימה קדישין אלין אשתאבאן תדיר מטל השמי"ם העליונים משם ניזונים. שמא דאלהים אתקין בהו כי שם אלהות נזכר בהם כמו שאמרנו מיכאל גבריאל וכו' לארבע פאות המרכבה מיכאל לדרום גבריאל לצפון אוריאל למזרח רפאל למערב. אתעבידו סומכין דכורסיא בבחינה שהחיה רוכבת עליהם בסוד היא מתהלכת בין החיות כי הם ג"כ חיות.
כלהו מרגליטאן שייפין וסמכין לא מתפרשין לעלמא מגו דא שמא הכוונה עליהם שהם עמודי המרכבה ועל זולתם אשר בשם א"ל נזכרים כלם מצד הרחמים נמשכים.
אינון קישורין דיעקב דבריר לחולקיה פי' כי יעקב בחר לו לחלקו הצאן המקושרות במעשה ההוא שנאמר והיה העטופי' ללבן והקשורי' ליעקב והיה מכוין בזה למדרגות העליונות כי לקח לו לחלקו מדרגות הקדושה היושבות ראשונה במלכות ונקשרים בה והוא סוד וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן שלא להכניס ולערב חול בקדש ולכן היו העטופי' ללבן ר"ל המאוחרות הרחוקות מצדק"ה והקשורים במרכבה ביעקב כי יעקב בריר לחולקיה אותם הקשורים בשם אלהים הנקראים בשם א"ל כמ"ש.
כלהו נפקו בעדביה כד נפק למיזל לארחיה כי בירר אותם לעצמו לד' סטרין אקיפו ליה לד' זויין נטרו ליה כי נעשו כדוגמ' המרכבה הסובבי' הכסא מד' רוחותיה. בשעתא ההיא קלא אתרגיש מאתר דאילנא דלעילא כשברח מלבן כדי שלא יזיקוהו כחות הקליפה שלבן בוטח בהם.
למיטר אילנא דלתתא הוא יעקב שהוא דוגמת עץ החיים בתחתונים.
כדין ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה כי הכירם כי הם אשר בחר לחלקו.
וכדין ויקרא שם המקום ההוא מחנים לא דריש שתי מחנות של חוצה לארץ ושל א"י כמו שדרז"ל אלא מחנה י"ם הם הקשורי' בסוד הי"ם שהם פרקי מרכבתה.
א"ר יהודה ת"ח שלמותיה דיעקב דלא בעא למיזל אלא ברשותיה שכן כתיב ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ואל ארצי.
זמנא אחרא אמאי לא נטל רשות ממנו שנאמר ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו וכתיב על בלי הגיד לו כי בורח הוא.
אלא בגין דדחיל יעקב דלא ישבוק ליה שמא יבקש עלילה עליו לעכבו כמו שעשה בתחילה שאמר לו נחשתי ויברכני ה' בגללך ואם לא יאבה יעקב לשבת עמו יעליל עליו באופן אחר כי רבות עמו להתעולל עלילות ברשע והעד אם כה יאמר וכן אמר לו כשהשיגו בהר הגלעד יש לאל ידי לעשות עמכם רע עד שהוצרך יעקב להתנצל כ"כ מה פשעי מה חטאתי וכו' וע"ד כיון דחמא דמטא שעתא מבוא' במה שקד' כי יתעלה יעקב ע"ה בהשלימו י"ב שבטים לקחת לו אשת חיל עטר"ת בארץ ישראל ותדחה רחל מפניה וכו' שמע ר"ש אמר כל מלוי דרבי יהודה שפיר וזאת עלית על כלנה כי הוא סוד גדול במיתת רחל מיד כשילדה את בנימין לתשלום הי"ב שבטים להיות נדחית מפני השכינה הבאה באהלו של יעקב והוא גם הוא עלה אל האלהים והבן זה:
ויעקב הלך לדרכו וכו' רבי אבא פתח ואמר זכר ונקבה בראם ויברך אותם יבאר כי האדם לא נקרא אדם עד שישא אשה כי אז יקנה שלימותו להיות בדוגמא עליונה ויאמר כי כל ספורי התורה הם יקרים ונכבדים ובני אדם אינם מרגישים בהם שהם אטימי לבא וסתימי עינא שהרי הכתוב הזה זכר ונקבה בראם כפי הפשט ידבר באדם הבשרי שנברא דו פרצופין וידבר באד"ם העליו"ן סוד השמש העליון שנאצלה מצדו היר"ח להשפיע בה ונאצלו שניהם כאחד טובים שנאמר שמש ירח עמד זבולה ובאמרו עמד ולא עמדו רמז שהיו שניהם משתמשים בכת"ר א' וכן אדם וחוה כחד אתבריאו.
ת"ח כד נפק יעקב שעדיין לא נשא אשה מה כתיב ויפגע במקום שרצה לידבק במקו' ולפגוע ולהתחנן לו ולא ענהו רק בחלום שלא היתה נבואתו רק בחלום הלילה לא בהקיץ כשאר הנביאי' השתא דאנסיב ואתא בכלהו שבטין באו לפגוע ולהתחנן לפניו משריין עילאין ולמה לפי שעל ידי הצדיקים הם מתברכים כי הצדי"ק ממשיך ממדת הצדי"ק העליון והם מתפרנסים בעבורו.
ויאמר יעקב כאשר ראם במה אשתמודע לון וכו' פירוש כי לא היה צריך לכתוב כאשר ראם אחרי שכתב ויפגעו בו כי הראיה תהיה קודם הפגיעה ולכן יהיה פי' כאשר ראם כאשר הכיר' בהכרח כי לא יכירם עד שיפגעו בו וא"כ תהיה השאלה במה אשתמודע לון ויאמר אלא דחמא דאינון דחמא בחלמא הנזכרים בסולם והנה מלאכי אלהים עולים בו בגיני כך קרא לון מחנים לא שהיו שני מחנות כמו שדרז"ל רק בבחינ' שראה אותם פעם ראשונה למעלה ועכשיו למטה עמו ובבחינת חלוף המקומו' קראם מחנים וברחו בעלי הזוהר מלפרש מחנים שיהיו שני מחנות לפי שהכתוב אומר מחנה אלהים זה ואם הוא מחנה אחד שכן יורה מלת זה איך יקראם מחנים שיהיה פירושו שני מחנות ולכן פירשו מחנים שתי חניות אחד למעלה ואחד למטה והוא דבר דבור על אופניו וכבר תמה הרמב"ן ז"ל לפי' רש"י ז"ל שפי' שהם שני מחנות א' של ארץ ישראל ואחד של חוצה לארץ ואמר תמה אני בזה שהרי עדיין לא הגיע יעקב לארץ ורחוק היה משם ושלח מלאכים אל עשו מרחוק ושם נאמר ויעבור את מעבר יבק שהוא יבק הנחל גבול בני עמון שהוא דרומי מזרחי לארץ ישראל ועדיין יש לו לעבור גבול בני עמון ומואב ואחרי כן ארץ אדום וכו' ותחלת ביאתו בארץ בשכם היה שנאמר ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען: