ד"א מצאתי כופר ההוא זכו דאמר איהו עליה כופר אמר כן כי לפי הפי' הראשון היל"ל אם יש עליו מלאך מליץ א' מני אלף להגיד לאדם יושרו ויחוננו וכו' כי מצא כופר ויחזור אל השטן כי מצא כופר אדם אחר חייב תחת תחת זה הצדיק אמנם מצאתי כופר יחזור להב"ה כי הוא החונן והפודה אותו מיד צר ולכן אמר ד"א מצאתי כופר ההוא זכו דאמר כלומר המליץ א' הוא עליה כופר למפדי ליה דלא ימות לגיהנם ויחזור מלת מצאתי להב"ה.
כגוונא דא ישראל ביומא דכפורי וכו' נתן לנו האל יתברך עצה להנצל מקטרוגו של שטן בשעיר המשתלח לו כי יהיה כופר בעד ישראל ובזה ישוב סניגור ומלמד זכות עליהם כ"כ עד שישוב כעבד לפני רבו.
ועל סוד זה אמר שלמה אם רעב שונאך כי הוא בלא ספק נקרא רעב ושונא ותמיד מבקש טרף כדוב אורב ובשעיר הוא מסתפק. ויבוא מזה לבאר הכתוב של הפתיחה על ענין יעקב ע"ה כשבא עליו עשו וצרת דינה והענין מבואר בעצמו ויבאר מהיכן מצא מקום השטן לקטרג על יעקב בשעת הסכנה זמן לידת בנימן ויאמר כי בעבור איחור נדרים אשתו של אדם מתה שנאמר אם אין לך לשלם למה יקח משכבך וכו' והיא אשתו של אדם ויעקב ע"ה איחר נדרו ומצא בעל חוב לגבות את חובו. וירחיב הענין בוישם את השפחות וכו' ומבואר הוא ויעקב הודה ולא בוש כי בעבור איחוד נדרו מתה רחל שכן אמר מתה עלי רחל כלומר בעבורי מתה ור' יוסי יתן טעם אחר למיתת רחל לפי שאמר יעקב ללבן עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה ואע"פ שלא ידע כי רחל גנבתם ולא כיוון אליה עכ"ז נתפשה בקללתו של צדיק לפי שהשטן מיד בשומעו את האלה היוצאת מפיו של אדם מיד נטיל לה ועל כן הזהירו רז"ל לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן וכ"ש בהיות הקללה מפי צדיק או חכם. ועל תרין אלין אתענשת על איחור נדר ועל קללת יעקב ע"ה: