תנינן כל חלמא דקיימ' בקיומא דכי טוב וכו' וכבר אמרנו למעלה בסוד האור שכב' היה ונגנז שנשא' זה החוט לקיום העולם הוא המאי' לאר"ץ ולדרים עליה וכמ"ש למעלה והאי קיימא נפק ואסתלק ואתנגי' שנראה שזהו הטו"ב הקיים שעליו נאמר וירא אלהים את האור כי טוב ואמר כי טוביותו עולה אפי' בחלו' לפי שהוא עושה שלום למעל' ושלום למטה ולכן החולם שכותב אות הטי"ת יתבשר בשלו"ם כי מדת הטו"ב והשלו"ם מדה אחת היא. והתורה התחילה ופתח בכי טו"ב ובו היה העולם מאיר מסופו ועד סופו אם למעלה בעולם האצילות היא המדה ה"ט מלמעלה למטה הקשורה מרא"ש ועד סו"ף ואם למטה מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם א"כ הרואה או הכותב אות הטי"ת יבשר טוב. ויאמר כי יש סגולה לאותיות בענין החלום וכמו שהביאו זה בפתרון חלומות. ומ"ש טב ליה טב לחלמיה כבר ידעת כי כל החלומות הולכים אחר הפה והנה גם כי יש בענין הזה סוד בסוד המדה הנקראת פ"ה כי החלומות הבאים משר החלום שהוא גבריאל הולכים אחר הפ"ה הקדוש כי הוא הפותר החלומות הולכים אחר הפה א"כ יש כח בפה להפך החלום מרעה לטובה גם כי האות תורה על רעה ואמר שיש בסגולת האות הזה הט"ית שלא יצטרך להפך החלום כי טוב היא וטוב לחלום שלא יצטרך להפוך לפי שהתורה התחילה בכי טוב. ועוד יבאר כי אפילו אותיות המלה כלה בחבורם טו"ב מורה על האצילות מראשו לסופו ומסופו לראשו ואמרי מראשו לסופו מנקודה לנקודה כי בכלל הנקודה הראשונ' קוצה של יוד וזה כי הטי"ת היא התשיעי' ממעלה למטה הוא היסוד המלא כל טוב וכל טוב אדוניו בידו והוא מקבל מהו"ו שהוא הק"ו האמצעי והו"ו מקבל' מן סוד הבי"ת של בראשית שהיא החכמ"ה כי היא תחילת גלוי האור מראשו לסופו והוא סוד אמרו צדי"ק כי טוב כלומר כי הוא טוב נמשך מהבית אל הו"ו ומהו"ו אל הטי"ת וכלו טוב מראשו לסופו והסתכל במה שאמר טי"ת תשיעאה דכלא את דאתנהיר מעילאה ואתכליל ביה ואתעביד בסתימו דנקודה רזא די"וד דהיא נקודה חדא פי' כי בצורת הטית יש בה צורת הי"וד כפופה וסתומה מצויירת בקרבה להורות כי האור הראשון נעלם ונגנז בתוך הי"סוד והוא הטוב הגנוז בין צדי"ק וצד"ק ומכאן תבין כי לא נפלו צורות האותיות במקרה כי כל צורת אות ואות מורה על סודה ועל ענינה כמו שכתבנו בצורת הבית של בראשית כי היא צורת הבית ועליה ע"ג והו"ו קושרת שניהם וכן בסוד צורת הטית תמצא צורת היוד בפופה בקרבה להורות על כי האור צפון שם בסוד מה רב טובך אשר צפנת וכו' כמו שיתבאר ב"ה בפ' ויקחו לי וז"א ט' תשיעאה דכלא את דאתנהיר מעילאה ר"ל שמקבלת אור מלמעלה מהיו"ד ואתכליל בה כלומר שנכלל האור העליון באות הטי"ת ואתעביד בסתימו דנקודה רזא די"וד כלומר נעשית צורת הטי"ת בצורת בית קבול והנקודה סתומה בתורה שהיא סוד הי"וד שהוא האור הראשון אשר עליו נאמר י"הי אור כמו שביארנו. אח"כ ביאר כי הו"ו שהוא הבן הברור יצא מכח הי"וד ומכחו נעשו השמים כי הו"ו מורה התמתחות והתפשטות כי השמים גם הם צורת התמתחות הנקודה בצורה מעוגלת כמוה. וז"א ו"ו מחיליה נפיק ביה אתעביד שמים כד אסתיים בנקודה חדא כלומר כשנסתיי' בצורת הי"וד שהיא נקודה בדרך טבע המחוגה תמצא כי מהנקודה האמצעית יתפשט צורת הו"ו לשש צלעות העגולה והכל בהסכמת הי"וד הנותנת מדה אחת שוה לכל האלכסונות. אח"כ ביאר כי צורת הבי"ת שבמלת טוב ממנה יצאו הבית והעליה גג עליון וגג תחתון הגג העליון נעלם והגג התחתון נגלה ברז"א דתרי"ן וקיימא בחילא דלעילא כלומר והכל הבית והעליה עומד בכח אל עליון שהוא האי"ן סו"ף אשר ממנו הכל יתברך ויתעלה שמו ומה שאמר דא סתמא דמלה בגין לאנהרא יומא חד דנהיר לכלא פי' כי מיום ראשון נמשך האור לשאר הי"מים כי הוא התחלה לכלם כמו שהאחד התחלת המספר שאם ידומה העדר האחד לא ימצא שום מספר וכבר ידעת כי בימים העליונים ידבר ומ"ש עד כאן סתמא דמלין הידיע עיקר סודות עולם האצילות היאך נמנא י"ש מאי"ן והתפשטות הספירת וגלוי האור שהיה הכל כמוס בעמקי האי"ן בפסוקים האלה מבראשית עד ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד הכל רמוז ומן הוא והלאה ידבר בעולם הגלוי: