ר"א אמר ביומי אנוש הוו חכימין בני נשא יגיד היאך נשתלשלו החכמות ההם המיוחסות לטרפי אילנא כמ"ש למעלה בויתפרו עלה תאנה וידעו כי עירומים הם דאדרו זוהרא עילאה דהוה חפי עלייהו ואשתארו ערומים מניה ויתפרו עלי תאנה אתדבקו לאתחפאה באינון צולמין דההוא אילנא דאכלו מניה דאינון אקרון טרפי אילנא והם הכוחות החיצוניות שהם כדמות העלים לאילן לפי שראו שהעולם מתנהג על ידם חסו תחת צלליהם להעזר בהם בעבוד אותם במיני עבודתם ובהשביע אותם בהשבעות הראויות להם ובכן למדו כל מיני חרשים וקסמים והיו יודעים לעצור כחם של צבא השמים כוכבים ומזלות.
ולא הוה בר נש מיומ' דנפק אדם מג"ע כי כשגורש מג"ע הוצי' החכמו' ההם ולא היה משתדל בהם רק להבין ולהורות ואחר שמסרם לשת ושת מסרם לאנוש היה משתדל בהם להנאתו בדרך רעה עד שנתפשטו בדור המבול וכלהו הוו עבדי עבידתייהו לאבאשא ולא לשם שמים להעזר בהם בעת הצורך וההכרח הגדול כי לכך נבראו לא לעובדם.
והוו מתתקפי לגבי דנח באינון חכמתאן כשהיה אומר להם שעתיד מבול לבוא לעולם כמ"ש רז"ל בכתוב הן צדיק בארץ ישולם אף כי רשע וחוטא זה דור המבול שכל ק"כ שנים היה נוטע ארזים וקוצץ אותם א"ל למה כדין א"ל כך אמר לי מארי עלמא דמייתי מבולא לעלמא אמרי ליה אי מייתי מבולא לא ייתי אלא על ביתיה דההוא גברא לפי שהיו בטוחים בחכמתם ואומרים כי יש לאל ידם לעצור חיוב המערכו' על ידי השבעות המלאכים הממונים עליהם ומאנוש שריאו לאשתדלא באלין חכמתאן כמ"ש רש"י ז"ל אז הוחל לקרא בשם יי' לקרוא את שמות העצבים לעשותם ע"ז ולקרותן אלוהות שכוונתו שהיה מיחס הכח אליהם ומפריד אותם משרשם ומכחיש את השורש וזו היא העבודה זרה עצמה.
רבי יצחק אמר כל אינון זכאין וכו' כלומר לא נח בפרט היה מוחה בהם כי גם רבים ונכבדים ממי שקדמו לו כגון ירד ומתושלח וחנוך היו מוחים בהם ולא הועילו עמהם כי היה קשה להם לפרוש מאותם העבודו' בראותם משטרם בארץ וזה היה סבה דאתפשטו חייבין מרדי במאריהון אחר הדורות ההם עד בא זמנו של נח ובכן היה נח מוחה בהם ולא הועיל כי היו אומרים מה שד"י כי נעבדנו במצאנו רצוננו באלה העצבים והעבודות הגלויות.
וכי האי טפשותא הוו קאמרי כלומר להכחיש אלוה ממעל שלא היו יודעים כי הוא הנותן לאלוהות ההם כח לפעול פעולתם.
אלא בגין דהוו ידעי כל אינון חכימין וכו' כלומר אין ספק שהיו יודעים זה אמנם סוברים שכבר ומסר להם הקב"ה הנהגת עניני העולם והוא אמרו כל אינון ממנן דעלמא אתפקד עלייהו וע"ד הוו מרחצן בהו שלא ישנו תפקידם כרצון בוראם עד דאתיב קב"ה עלמא כד הוה כלומר כמו שהיה מים במים להודיעם כי אין לאל ידם לעצור במים לבל ישובו לכסות הארץ. ביומי דאנוש אפילו ינוקי דההוא זמנא היו כ"כ עסוקים באותם החכמות עד שהושיבו מלמדים לתינוקות ללמדם החכמות החיצוניות ההם ולא היו מתעסקים בזולתם אמר ר' ייסא אי הכי טפשין הוו וכו' כלומר עדיין אני אומר שהם טפשים לפי שלא היו יודעים מאשר יבא עליהם כפי חיוב המערכות א"כ חכמת מה להם אמר רבי יצחק מנדע הוו ידעי לא נבצר מהם מזמה לדעת את העתיד אלא שמרוב בטחונם בידיעתם חשבו כי בהגיע תור המבול לבוא יעצרוהו כי היו יודעים להשביע הממונים אשר על המים על המים ואשר על האש על האש. ואינון לא הוו ידעי דקב"ה שליט על עלמא כי אעפ"י שמסר להם שולטנות מלכותו בכל משלה ומשועבדים הם לרצונו כי לא יטיבו ולא יריעו אם לא במאמרו. ורוח קודשא אכריז בכל יומא היא נפשו של דוד שנקרא' רוח הקד"ש העליון היא המודעת בכל הארץ היא המיסרת לרשעים ודוד מדבר בעדה ואומר יתמו חטאים מן הארץ ורשעי' עוד אינם וכו' ואוריך לון קב"ה כל ההוא זמנא דאינון זכאין הוו קיימי כי הצדיקים מעכבים את הפורענות ובהעדרם נחית קודשא בריך הוא דינא עלייהו ואתאבידו כד"א וימחו מן הארץ: