פתח ואמר הורני יי' דרכך בענין הדרך ידבר שזה היה הנושא מתחלה. ואמר האי קרא קשיא דהא תנינן כלא בידא קב"ה בר למהוי זכאה שזה הונח בבחירתו של אדם כמ"ש הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.
ודוד היאך תבע דא מעם קב"ה אחרי שהוא בבחירתו.
אלא דוד ה"ק הורנו יי' דרכך ההוא ארח מישר השכינה נקראת דרך והיה דוד מבקש מאת יי' שיורהו הדר"ך הי"שר שתתלוה עמו לגלות עיניו לדעת אותו. ולבתר אהלך באמתך ולא אטה ימין ושמאל.
יחד לבבי מאן לבבי כד"א צו"ר לבב"י וחלקי דוד היה יכול לומר זה יותר מכל אדם לפי שהיא מדתו וכל דא אנא תבע ליראה שמך היא נקראת י"ראה לפי שהיא סבת יראתו של הקב"ה שהיא מיסרת לעוברי רצונו ונקראת שמו של הקב"ה לפי שנכתב ונקר' ולא נודע שם יי' כי אם משם אדנ"י והוא אמרו אתר חולקי דביה שריא דחלותא למדחל.
ת"ח כל בר נש דדחיל ליה לקב"ה שריא עמיה מהימנותא לסבת היראה תחול עליו השכינה ומבואר הוא:
תו פתח בענין עצמו מענין הדרך ואמר ואורח צדיקים כאור נוגה וכו' זכאין אינון צדיקייא דקב"ה בעי ביקריהון וכו' מאי כאור נוגה כההוא נהורא דנהיר דברא קב"ה בעובדא דבראשית ביאר מלת באור נוגה כאור הראשון בעת אשר הופיע והגיה ואחר נגנז לצדיקים הולך ואור דאיהו סליק בנהוריה תדיר ולא גרע כמו שחסר אחר שנגנז ואמרי שחסר אחר שנגנז לא שחסר מעצמותו מאומה ח"ו אלא שחסר העולם ממנו בגניזתו והוא אמרו ולא גרע מניה אבל בחייבייא מה כתיב דרך רשעים באפלה לא ידעו במה יכשלו וכי לא ידעין כלומר וכי יש מי שלא ירגיש בכשלונו שהוא נכשל.
אלא חייביא אזלי בעקימו וכו' אמר כי חוסר הידיעה הוא במה שעתידין ליענש בעולם הבא כי הוא הכשלון האמיתי וזה להתרשלות' בעולם הזה לא יוכלו לדעת את זה.
ואינון צווחין ואמרין ווי כשהם בגהינם דלא ארכינא אודנין כמ"ש שע"ה ולא שמעתי לקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני ובכל יומא אמרי ווי על דא לפי שאינם מוצאים מנוחה ות"ח זמין קב"ה וכו' אגר חולקהון דעינא לא שלטא למיקם עליה הוא עה"ב על מדת הבינה אמר עין לא ראתה ומבואר הוא: