וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה אמאי נשחתה בגין דהשחית כל בשר. הרגיש כפל הענין במלו' שונות וזה שצריך אתה לדעת שאין בכל התורה אפילו אות אחת נוספת וכ"ש תיבה אחת וכ"ש כפל ענין ואפילו בנביאים ובכתובים ומה שכותבים המפרשים הפשטנים כפל הענין במלות שונות לפי שלא מצאו ידיהם לפרש הכפל ההוא כפי דעתם ועשוהו כדמיון מליצה המכפלת דברים במלות שונות ולא כן הדבר כי הכל נכתב בדיוק אם דברי התורה כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני ואם דברי הנביאים והכתובים כלם נכתבו בדוח הקדש ואין בהם דבר הכפל ונוסף שלא לצורך כי כלם נכתבו כי"ד אלהיהם עליהם ובנדון שלנו יראה שנכפל הענין הזה וזה שכבר כתב ותשחת הארץ לפני האלהים ולמה הוצרך לכתוב עוד וירא אלהים את הארץ והנה נשחת ומהו ענין ההשחתה דשייכא בארץ כי ההשחתה לא שייכא אלא בבני האדם הדרים עליה וא"כ היה לו לכתוב וירא אלהים את מעשיה' כי השחיתו את דרכם לזה אמר כי מלת נשחתה ר"ל נפעלה כי היא לא שחתה מנהגה ממה שהיה מוטל עליה רק נשחתה מפאת מעשים שגרמו להשחתתה וכי מלת כי הוא נתינת טעם לא ענין הודעה וכאלו יגיד הכתוב כי השחתת הארץ לסבת כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ וכבר דרז"ל לבן מלך שהיתה לו מניקה כל זמן שהוא סורח מניקתו נרדית והנה האר"ץ העליונה היא המניקה לארץ התחתונה ולדרים עליה וכשגרמו מעשיהם נלקת כב יכול גם היא עמהם בסוד ובפשעיכם שולחה אמכם והוא אמרו אמאי נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו.
רבי חייא פתח קרא ואמר וירא אלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה.
ת"ח בשעתא דבני נשא זכאן. יביא הכתוב הזה סיוע למה שנז' כי ובהשחית בני אדם את דרכם כב יכול מחלישים כח של הארץ העליונה והביא ראיה מן ההפך האחד אל ההפך האחר וזה כי הכתוב הזה ידבר בענין התשובה מדרכם הרעה ושם נאמר וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה ומכאן הוציא רבי חייא נפקותא כי בשעתא דבני נשא זכאן ונטרי פקורי אוריתא כדין ארעא אתתקפת וכל חידו אשתכחת בה כי בסוד הרעה תמצא הטובה וביאר הטעם ואמר מ"ם בגין דשכינתא שריא על ארעא וכדין בלא עילאי ותתאי בחדוה כי בהגיע השפע לתחתונים כבר הושפעו העליונים ובהיות הפך זה שמשחיתים את דרכם יתחייב ההפך כדין כב יבול דחיין לשכינתא מעלמא כי יסתלק השגחתה מן הארץ התחתון שזהו השחתתה ועצבונה של השכינה כשלא תשפיע הניתן לה מלמעלה לתחתונים מהטו"ב ואשתארת ארעא מחבלא דהא שכינתא אתדחיא ולא שריא עלה וכדין אתחבלת וביאר עוד היאך בהסתלק השכינה האדמה תשאה שמטה ולמה תהיה שרויה בלא טובה ובלא השפעה ממה שהיתה ולמה תשחת לזה אמר מ"ט אתחבלת בגין דשריא עלה רוחא אחרא. יאמר כי בסוד זה יבוא זה בהסתלק הטובה תחול הרעה וימשול העבד ושפחה תירש גבירתה וזה סבת השחתתה. יכול אף בארץ ישראל כן הנה לכאורה היה דברו כולל לכל העולם שכן אמר בגין דשריא רוחא אחרא עלה דמחבלא עלמא והקשה יכול אף בא"י כן שיש לו ממשלה עליה ותנינן ודבר מוסכם ומקובל ארעא דישראל לא שריא עלה רוחא אחרא ולא ממנא בר קב"ה בלחודוי. כי בהפרידו בני אדם חלק להם גבולות עמים לשריהם בגוייהם בארצותם וחלק יי' עמו וארצו ארץ ישראל וכמ"ש כי שמך נקרא על עירך ועל עמך ואין לזרים אתו.
והשיב ת"ח בארעא דישראל הכי הוא ולא שריא עלה שליט ולא ממנא ואפילו שליחא אחרא בר קב"ה בלחודוי כלומר לענין ממשלה ומנוי אין ממשלה לשום שר עליה אמנם כשהעונות גורמים ניתן רשות למשחית לקבל ברשותו של הקב"ה ומנ"ל מדוד דכתיב וירא דוד את מלאך יי' וחרבו שלופה בידו וכדין אתחבלת ארעא כי מצא לגבות את חובו.
אמר רבי אלעזר ואפילו בההיא שעתא קב"ה הוה כי לא אמרו ארעא דישראל לא שריא עלה רוחא אחרא כי אם בהחלט ולא לזמן ידוע ומג"ש ביאר זה דכתיב הכא בדוד מלאך יי' וכתיב התם המלאך הגואל הוא מלאך הברית אשר שמו כשם רבו והביא ראיה שנית יותר מבוארת מויסע מלאך האלהים כמו שיתבאר בפ' ויהי בשלח שהכתוב מדבר בשכינה לפי שמלת האלהים אינה סמוכה וענינו מלאך שהוא האלהים והוא ובית דינו כמ"ש רז"ל ירדו לים שכינה עמהם שנאמר ויסע מלאך האלהים א"כ המלאך הזה הוא השכינה העושה במלאכות יי' והבן. ולפי שיקשה לכאורה שיוחס הקב"ה בפעולת הרעה לזה אמר הן לטב הן לביש קב"ה שליט עלה ולא שליח שיהיה מן הנפרדים כי אם הוא ובית דינו וביאר הטעם אם לטובה שישפיע בארץ ישראל בגין דשאר ממנן וכל דיירי ארעא יכספון מן עובדייהו בראותם הצלחת ישראל והצלחת ארצם. ואם לרעה בגין דלא ייחדון אינון לשלטאה עלה פי' שלא תבא רעה לישראל על ידם וישלטו על ישראל ועל ארצם. ולפי שיקשה והרי ראינו בעינינו כי באו גוים בנחלתנו והכתוב מעיד כי ראתה גוים באו מקדשה ובבא הגוים אל המקדש למטה יתחייב שהשר שלהם שולט ג"כ דאי לא ישלטון אינון ממנן לא אתחריב בי מקדשא כי אין נעשה פתגם בארץ שאין לו מניע מלמעל' והשיב ת"ח כתי' כי אתה עשית ולפי שיתכן לפר' כי עשית לא בעצם וראשונה רק כאומרנו שהמלך עשה דבר מה והוא לא עשה מאומה רק נעשה במצותו וכאלו הוא עשאו לזה הביא ראיה שנית ואמר וכתיב עשה יי' אשר זמם נראה שהוא עשה בעצם וראשונה ולא על ידי אחר.
ות"ח כתיב וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה יחזור לענין הראשון כי הרמז על הארץ העליונה כב יכול היא סוד המינקת הנרדית בסרחון הבן נשחתה ודאי כמא דאתמר. ואיפכא הכי נמי כלומר ובהפך ג"כ תשמח ותגיל האר"ץ בתיקון מעשה בניה שנאמר וירא אלהים את מעשיהם כי שבו וכו' דהא כדין ארעא תראה לעילא ומקשטא אנפהא במעשה התחתונים ע"כ מ"ש אענה נאם יי' אענה את השמי"ם והם יענו את האר"ץ והבן.
והכא וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה באתתא דאסתאבת ואסתירת אנפהא מן בעלה ביאר מן מלת וירא אלהים על שני פנים וירא אלהים דנינוה למעלה הראית פניה לבעלה שישפיע בה כי היא טהורה היא וירא אלהים דהכא למטה כי ראתה כי נשחתה כב יכול במעשה התחתונים.
ובזמנא דאסגיאו חובי בני נשא באתגליא כוונתו לבאר כפל הכתוב כמו שאמרנו למעלה באומרו ותשחת הארץ לפני האלהים וחזר וכפל וירא אלהים את הארץ והנה וכו' ואמר כי טעם הכתוב להגיד ההבדל שיש בין העושה בסתר לעושה בפרהסיא כי העושה בסתר כדמיון האשה העושה בסתר שלא הרגישו בה שעדין תסתיר פניה מעין כל רואה ולא תפרסם עצמה כי כסתה פניה אמנם כשעושה בגלוי תגלה פניה לעין כל ולא תכלם ולא תבוש כי גלה כבוד כד"א והארץ חנפה תחת יושביה. וענין החנופה אינו הנחשב בענינה לכאורה שהוא ענין חפוי והסתרת מה שבלב כי ידבר אחד בפה ואחד בלב כי זהו המובן אצלנו כשמחניף אדם לחבירו אמנם ענינה ענין גלוי כי החנופה הוא הנדבר בפה לא הנסתר בלב והוא ענין רשע מגולה כי לא יתבייש האומר באומר החונף ומזה הענין בפה חנף ישחית רעהו כי ידבר בפיו בפומבי דברים שישחית רעהו ולא יבוש וכן ממלוך אדם חנף ממוקשי עם שאין הכוונה שהוא נושא להם פנים שא"כ מלך טוב הוא אמנם ענינו שאינו בוש מהם ומגלה דעתו להדע להם וכן בכל מקום שנז' ענין חנופה הוא לשון גלוי ואב לכלן ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ותרגם אנקלוס ולא תחייבון ארעא כי אם יפטר השוגו מגלות לסבת ממון או המזיד כמו שנזכרו שניהם בכתוב שנאמר ולא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות הנה כי קרא הרוצח במזיד רשע כי עשה מעשה בגלוי הנה זה עון פלילי. ומגולה בעולם כי בזה ירשיעו את הארץ כי ילמדו להרוג איש את רעהו אם יפטר בממון וזו היא חנופת הארץ ונתן הטעם ואמר כי הדם הוא יחניף את הארץ כלומר שפיכות הדם הוא רשע גדול מגולה מרשיע את יושבי הארץ ופי' הארץ חנפה תחת יושביה כלומר גלתה רשעתה בחוצפה בעבור יושביה שמשחיתים את דרכם.
וע"ד נשחתה ודאי מ"ט בגין כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ והסוד בכל זה כי במעשה התחתונים אם טובים הם אם רעים כב יכול עושים רושם למעלה בסוד צור ילדך תשי ובסוד אמרם היה לך לעזרני: