יב) שם בהג"ה ולכתחלה יחמיר לכתוב בדיו העשויה מעשן וכו'. עתה הסופרים אין כותבים בזה הדיו מפני שהוא מתקלקל ונמחק בנקל, אלא לכתחלה כותבים בדיו העשוי מעפצים וקנקנתום כמו שסתם מרן כאן דבכל דיו כשר רק שתהיה שחורה, ועיין ש"ך ביו"ד סי' ער"א אות י"א, ובדברינו שם אות ט"ו ואות י"ז שכתבנו שנהגו לעשות הדיו ממי עפצים וקנקנתום לבד ואין לשנות כי מנהג אבותינו תורה היא:
ועתה חדשים מקרוב באו שמתחכמים לבשל העפצים באספירט"ו עם מים כדי שיהא הדיו מבהיק ביותר, וידוע שזה האספירט"ו גורם שאחר ימים מועטים שיקפוץ הדיו מן הקלף ויהיה פירודים באותיות ויפסלו הסתו"ם ח"ו וא"כ מי שעושה זאת גורם שיהיה מחטיא את הרבים אשר אין קץ לעונשו ועתיד ליתן את הדין וכל המשנה ידו על התחתונה שלא התירו אלא לבשל העפצים עם מים ולא בדבר הגורם שיקפוץ הדיו ויפסול האותיות, וצריך להשגיח בזה הקונה סתו"ם כדי שלא יהא בחשש מתבטל מן המצוה ומברך ברכה לבטלה, ולאיים על הסופר שמא הוא מן המעט שממעטים ביראת שמים ומערים במלאכת שמים ונותן בתוך המי עפצים את הדבר הרע הזה כדי שיהא מעלה ברק ואחריתו מעלה אבק, וע"כ לא יקנו סתו"ם ממי שעושה זאת ולא ישגיחו על הברקה ולשומעים יונעם ועליהם תבא ברכת טוב: