ד) סעי' ב. ירא שמים וכו' והשאר הם כרצועות בעלמא וכו' ולפי דברי האר"י זצ"ל שניהם קודש וצריך להניח שניהם ביחד, מחב"ר אות א' ובק"א אות ב' וז"ל שער הכוונת בדרושי תפלין דרוש ו' בענין תפלין דר"ת זלה"ה, דע כי בתחלה מורי ז"ל היה מניח תפלין דרש"י ודר"ת ביחד בשחרית ומתפלל בהם תפלתו כמ"ש ז"ל בפ' הקומץ רבה מקום יש בראש להניח ב' זוגות תפלין ר"ל ביחד, דאלו בזא"ז יש מקום לאלף זוגות ובמנחה לא היה מניח אלא תפלין דר"ת ואח"כ עשה זוג של תפלין דרש"י כפי סברת שמושא רבא שהם אצבעים על אצבעים. וחריציהם שקועים עד מקום המעברתא באופן שיהיה כל בית ובית חלוק ומופרד מחבירו, ובעת התפירה היו חוטי הגידין מפסיקין ועוברים בתוך החריצים ממש מעבר לעבר מצד זה לצד זה, והיה משים בבקר ב' זוגות התפלין דרש"י ודר"ת ובמנחה היה מניח זה הזוג של שמושא רבא, והיה אומר כי אלו התפלין כפי שמ"ר הם עולים במקום ב' הסברות דרש"י ודר"ת ביחד כי מוחין דאבא שהם תפלין דר"ת והמוחין דאימא שהם תפלין דרש"י שניהם מתערבים ביחד ונעשים זוג תפלין א' וזהו טעם היותם אצבעים על אצבעים כנגד או"א, ואמנם אופן הנחתם הוא זה כי תחלה יכניס בזרועו תפלין דיד כפי סברת רש"י ואח"כ יכניס תפלין ש"י כפי סברת ר"ת ושניהם יניח במקום הנקרא קיבורת של פרק העליון שבזרוע השמאלי, ואותו של רש"י יהיה יותר למעלה סמוך כלפי צד הכתף ושל ר"ת יהיה יותר למטה ממנו סמוך לפרק האמצעי, וכן בתפלין ש"ר יניח תחלה של רש"י ואח"כ דר"ת למעלה משל רש"י וכן ג"כ הקשר של תפלין דרש"י יניח יותר למטה בעורף עצמו, וטעם הקדמת הנחת תפלין דרש"י הוא לפי שבתחלה קדומין ליכנס המוחין דאימא ואח"כ נכנסין מוחין דאבא שהם תפלין דר"ת כמ"ש בעזה"י, ולכן כשאתה כורך הרצועות סביב הזרוע תשים הרצועה של ר"ת תחת הרצועה דרש"י ותתכסה בה ולא תתגלה רק הרצועה דרש"י והאחרת תהיה מכוסה תחתיה כי כן אורות דאבא מכוסין באורות דאימא עכ"ל, ועיין מ"ש ע"ז בסה"ק כף החיים סי' כ"ז אות מ"א וכתב המחב"ר אות ח' בשם הרמ"ז ז"ל דהא דעולים דשמושא רבא בשביל שנים דוקא למנחה אבל לא לשחרית יעו"ש, וכ"כ בסה"ק כף החיים סי' ל"ז אות יו"ד יעו"ש, ועוד עיין במחב"ר אות ז' ובקו"א אות ד':