י) שם בהגה וי"א דמותר לתקנו וכו' מרן ז"ל בב"י הביא בתחלה סברת הרמב"ם ז"ל דאית ליה דאין לתקנו ואח"כ הביא סברת הרשב"א ז"ל דמתיר לתקנו ובבד"ה כתב וז"ל וגם הרשב"ץ ח"א סי' קכ"ז כתב שסומכין על עדותו של הרשב"א שכתב שמעשים בכל יום ולא שמע שום חכם שמערער על זה עכ"ל ובשה"ט סתם הדברים ולא הכריע נראה דמדלא העתיק דברי הרמב"ם כמנהגו הטוב משמע דיש לו תקנה ומלת יגנז לא לעולם קאמר אלא עד שיתקן כדעת הרשב"א כן כתב השו"ג אות א' דב"מ חי"ד אות ס' אמת ליעקב במשפט הפרשיות אות ב' וכ"כ הרב לד"א סי' ט"ז אות ב' דמותר לתקן מלא"ש כלל י"ב אות א' בחכמה קסת הסופר סי' ט"ו אות ד' אמ"ש כלל ט"ז אות י"א וכן נוהגים פה בגדאד יע"א ועיין ש"כ אות ב' דלכתחלה צריך ליזהר שלא ימעט הכתב בשביל ריוח שבין פרשה לפרשה:
ואם אירע שם במקום תיקון הפרשה י"א דמותר לקלוף השם שלם באומנות בענין שלא ימחק מהר"י הלוי סי' פ"א ד' קע"ג ע"א דב"מ חי"ד סי' ס' וכ"כ בתשב"ץ ח"א סי' קמ"ט וח"ב סי' ק"ט שלא מיחה ביד הסופרים מלקלוף השם וכ"כ בי"ד חי"ד סי' קל"ח וכן נוהגים פה בגדאד יע"א ועיין לקמן סי' רע"ו אות כ"ח: