מב)
ספר שמות כי אהיה עמך חול. אהיה אשר אהיה שניהם קודש. וי"א שגם תיבת אשר קודש ואין למוחקו ששלשתם שם א' ויקדש כל הג' תיבות ביחד בפעם אחת וכ"מ במו"ש שער ה' ח"א פ"ז יעו"ש ופה בגדאד יע"א נוהגים כסברא הא' אבל מ"מ הירא את דבר ה' צריך לקדש כל הג' תיבות ביחד וכן צ"ל הריני כותב שם אהיה אשר אהיה ב"ה לשם קדושתו וכן הסכים רי"ח טוב ז"ל. אהיה שלחני אליכם קודש. ואתה תהיה לו לאלהים וכן נתתיך אלהים לפרעה שניהם ספק אצבע אלהים קודש מי כמוך באלים חול. כס יה קודש והם ב' תיבות ונכתבים בח"ש ואם כתבם בשני שטין בדיעבד כשר עיין שב"י סי' נ"ז לשכת הסופר פ' בשלח אות כ"ז ועיין מ"ש לעיל אות מ"א בתיבת בית אל, מכל האלהים חול, והגישו אדניו אל האלהים חול. והאלהים אנה לידו קודש. ונקרב בעל הבית אל האלהים חול, עד האלהים יבא חול, אשר ירשיען אלהים חול, זבח לאלהים ספק, אלהים לא תקלל ספק. אל פני האדון ספק ואמלא אותו רוח אלהים קודש. קום עשה לנו אלהים חול אלה אלהיך ישראל ספק. כן נוהגין פה בגדאד יע"א ועיין סנהדרין דף ס"ג ע"א. חג לה' מחר קודש, עשה לנו אלהים חול, וימלא אותו רוח אלהים קודש: