צז) טבעת של פרקים שעל כל פרק ממנו כתוב אות אחד משם מותר לסדרה ולפרקה ואין בה משום מחיקת השם ברכ"י אות כ"ט בשם תשו' חו"י סי' ט"ז וכ"כ בס' בני יונה בשם תשו' הנ"ז והביאו פת"ת אות י"ז אניה דיונה שם אות ד' והטעם כתב בני יונה בשם הנז' וז"ל דכיון שנעשה לפרק ולסדר מותר לפרק ואין בזה משום מוחק דלפירוק קיימא ועפ"ז נהגו התר מסדרי הדפוס שמפרידין אותיות השם. ואפשר דבדפוס קיל טפי שהם מהופכים כחומר חותם, וכן המניחים תפילין ועושין על היד כדמות אותיות שדי ואח"כ מסלקין מעל היד והכל בהיתר אחד ואני נוהג למנוע בכל זה עכ"ל. והביאו פת"ת שם. ועתה בזמנינו נתחדש אצל מסדרי הדפוס שלאחר שסדרו האותיות לוקחים צורתם בכרתון הנקרא בלע"ז סטאראנייפ ואח"כ כשיצטרך להם להדפיס מזה המין מתיכין אבר על אותו הכרתון ויהיו צורת האותיות שבכרתון על האבר ההוא וחוזרין להדפיס על אותו אבר ואח"כ כשגומרין ההדפסה מתיכין אותו האבר כדי לחזור ולהתכו על כרתון אחר ולהדפיס בו פ"א ואע"פ שיש בו שמות הקודש וסומכין על טעם זה מפני שהאותיות מהופכים כחומר חותם שרגלי האותיות של ימין יהיו בשמאל ושמאל בימין וזה לא תקרא אותיות כלל כנראה בחוש הראות ועוד נראה לתת טעם אחר שרוב הפו' מסכימים שהדפוס לא מיקרי כתיבה כמבואר לעיל סוף סי' ער"א ואע"ג דלענין אסור מחיקת השם לא שני לן בין כתיבה לדפוס כמבואר לעיל אות ס"ה בכה"ג דהאותיות מהופכן ואין צורתן עליהן וגם לא נעשו ע"י כתיבה אפשר דיש להקל ועוד יש לומר דהא אמרינן לעיל אות נ"ה דאם כתב השם שלא במתכוין מותר למוחקו וכ"כ בד"ה בשם סמ"ק והב"ד לעיל אות נ"ב וא"כ ה"נ כשלוקחין צורת האותיות בכרתון שקורין בלע"ז סטאראטיפ, או בעופרת אין מתכוונין להשמות אלא רק לקחת צורת האותיות יהיו מה שיהיו וממילא נלקח גם צורת השמות וא"כ בצירוף כל אלו הטעמים אפשר דיש להקל: מיהו הקרטון עצמו שהאותיות כתובין כסדרן צריך להזהר שיעשו בענין שלא ימחקו ממנו אותיות השם ועיין לעיל אות צ"ד ודו"ק: