דין התוקע לתוך הבור או לתוך חבית גדולה. והשומע מקצת תקיעה שלא בחיוב:
התוקע לתוך הבור או לתוך הדות והוא בנין שתחת הקרקע כגון מרתף או לתוך המערה אותן העומדים בתוך הבור והדות והמערה יצאו והעומדים בחוץ אם קול שופר שמעו יצאו ואם קול הברה שמעו לא יצאו ואם המרתף בנוי רובו למעלה מן הקרקע אע"פ שמקצתו תוך הקרקע גם העומדים בחוץ מסתמא קול שופר שמעו ויצאו ובכל זה יש להחמיר שלא לסמך על שמדומה לו ששמע קול שופר ויש לתקוע שנית כדרכו ולא יברך עליו אם לא שברור לו ששמע קול הברה אז יש לברך שנית. אבל אם תוקעין בביהכ"נ והוא עומד בריחוק מקום מביהכ"נ ולפי הבחנתו שמע קול שופר יכול לסמך על זה כיון שבמקום שתוקעין אין שם ערבוב קול וא"צ לשמוע תקיעות שנית כלל:
התוקע לתוך חבית גדולה אף העומד בתוך החבית לא יצא וצריך לתקוע שנית בלא ברכה ואצ"ל העומד בחוץ ואם ברור לו ששמע קול הברה יברך גם כן כאשר נתבאר בס"א:
אם התחיל לתקוע בבור ועלה חוץ לבור וגמרה אם הוציא ראשו קודם לא יצא ואם הוציא השופר קודם ואח"כ הוציא ראשו יצא ואותן העומדים בבור מתחלת התקיעה ועד סופה אע"פ שלא יצאו חוץ לבור רק התוקע לבד הוא שעלה במשך התקיעה וגמרה חוץ לבור יצאו:
השומע מקצת תקיעה שלא בחיוב כגון קודם שעלה עמוד השחר ומקצתה בחיוב אע"פ שבאותו מקצת לבד הוי שיעור תקיעה או שאמר לתוקע כמתעסק בלבד כוון דעתך להוציאני ידי חובתי ומשך בה שיעור תקיעה לא יצא ומ"מ אם בא לתקוע שנית יש לו לחזור לשמוע הברכה ממי שלא יצא כלל עדיין כיון שי"א שאם יש במה שתקע בחיוב שיעור תקיעה יצא אעפ"י שתחלת התקיעה לא היה בחיוב. וה"ה אם שמע מקצת התקיעה קול הברה כגון שהיה התוקע בבור והוא עומד בחוץ ובאמצע התקיעה יצא התוקע מן הבור וה"ה אם התוקע עומד חוץ לבור מתחלה ועד סוף והשומע עומד בקצת התקיעה תוך הבור ובמקצהו חוץ לבור יש לומר שכיון שבמקום התקיעה אין בלבול אין קול שופר מתבלבל בואו לבור ואפשר שגם בזה הבל הבור מבלבל הקול הבא מחוץ לבור ולכן יש לתקוע שנית בלא ברכה או יש לו לשמוע הברכה מאחר שלא יצא עדיין כלל: