הצבור מתפללין בלחש תפלת מוסף תשע ברכות ואין להם לסמוך על מה שישמעו מהש"ץ שיאמר התפלה בקול רם. ואפי' בדיעבד לא יצא בתפלת הש"ץ כיון שבאמירת הש"ץ הוא מפסיק הרבה באמירת הפיוטים וגם הש"ץ יתפלל עם הצבור בלחש כדי להסדיר את תפלתו להוציא מי שאינו בקי. ועכשיו שנהגו להפסיק בתפלה שבקול רם באמירת הפיוטים אף הש"ץ לא יצא בדיעבד אם לא התפלל בלחש ואם טעה בתפלת הלחש צריך לחזור ולהתפלל כדין יחיד שטעה שאין לו לסמוך על מה שיחזור התפלה בקול רם כיון שהיא מופסקת:
המנהג להתפלל תשע ברכות שהם אבות וגבורות וקדושת השם וקדושת היום וכולל פסוקי המלכיות ושוב אומר פסוקי זכרונות וברכתם ופסוקי שופרות וברכתם ואח"כ אומר עבודת והודאה וברכת כהנים דהיינו ברכת שים שלום הרי תשע ברכות:
גם בתפלת מוסף אומרים זכרנו ומי כמוך והמלך הקדוש וכתוב ובספר כשאר תפלות ואם חל בשבת אומר באתה בחרתנו ביום השבת הזה וביום הזכרון הזה זכרון תרועה כו' וא"א באהבה כמו שנתבאר בסימן תקפ"א:
אחר כך אומר ומפני חטאינו ואין אומרים ואין אנו יכולים לעלות וליראות ולהשתחוות לפניך שא"ל זה אלא בשלש רגלים שחייבים בראי' ככתוב שלש פעמים בשנה יראה כו' אלא אומרים ואין אנו יכולים לעשות חובותינו כו':
צריך לומר ואת מוספי יום הזכרון הזה נעשה כו' כי במלת יום הזכרון נכלל גם ר"ה וכוללין שעיר דר"ה ושעיר דר"ה במלת מוספי וכן מסיימין ושני שעירים לכפר. ואפילו ביום שני של ר"ה אומרים ואת מוספי אע"פ שאין מעברין אלול לעולם. ואם טעה ואמר את מוסף אע"פ שכבר חתם הברכה צריך לחזור לראש הברכה ודוקא ביום א' אבל ביום ב' א"צ לחזור אפילו לא חתם הברכה ומכ"ש שאין צריך להחזיר לש"ץ אם טעה ביום ב' (שלמי חגיגה) וגם בארץ ישראל אומרים ביום שני את מוספי (עיין ברכי יוסף):
מנהגינו להזכיר פסוקי קרבנות מוספין של ר"ה שהם במקום הקרבת הקרבנות אבל לא פסוקי ר"ח רק אומר פסוקי ר"ה ואח"כ אומר ומנחתם כו' ושני שעירים לכפר ושני תמידים כהלכתן מלבד עולת החודש ומנחתה ועולת התמיד ומנחתה לריח ניחוח אשה לה' ואח"כ מתחיל עלינו כו' ובקצת קהלות באשכנז נוהגין לומר ושעיר לכפר מלבד עולת החודש ומנחתה ושעיר לחטאת ונסכיהם כמשפטם ושני תמידים כהלכתם וכל מקום יעשה כמנהגו:
אם חל בשבת יאמר מפי כבודך כאמור וביום השבת כו' זה קרבן שבת וקרבן היום כאמור ובחודש השביעי כו' ישמחו במלכותך כו' זכר למעשה בראשית. ואח"כ עלינו. ומלבד עולת החודש יש לומר קודם ישמחו כדי שלא להפסיק בין אמירת הפסוקים שעליהם אמר וקרבן היום כאמור וכן יש לו לש"ץ בחזרת התפלה לעשות כן:
אחר שסיים פסוקי הקרבנות או בשבת אחר שסיים ישמחו מתחילין לומר עלינו לשבח כו' ככתוב בתורתך ה' ימלוך לעולם ועד כו' שהוא התחלה פסוקי העשרה מלכיות ואומרים על הסדר הכתוב בסידורים ואף שמן הדין אין צריך לומר רק ג' פסוקים מלכיות של תורה וג' של כתובים וג' של נביאים מ"מ אם רצה להוסיף עליהם רשאי:
אם לא התחיל בשום פסוק רק אמר ותמלוך עליהם מהרה לעולם ועד ובתורתך כתוב לאמר וכן כתוב בדברי קדשך וכן נאמר ע"י עבדיך הנביאים יצא בדיעבד וא"צ לחזור אבל לכתחלה יש לו לומר כל הפסוקים אבל אם התחיל בשום פסוק ולא אמר כלום רק אחד או שנים לבד צריך לחזור ולומר אותו סדר שדולג בו פסוק א' או ב':
משלימין על הסדר פסוקים עוד פסוק של תורה שיהיו יו"ד פסוקים למלכיות וכן לזכרונות וכן לשופרות והסדר של שופרות משלימין בפסוק וביום שמחתכם כו' ואם השלים בנביא יצא. ועשרה פסוקים אלו שאומרים לכל סדר אין אומרים בהם שום פסוק של פורעניות של ישראל וכן אין לומר פסוק זכרונות של יחיד אך כבר נהגו לומר על הסדר הכתוב בסידורים ואין לשום אדם לשנות לומר פסוק אחר או להשלים בנביא והמשנה ידו על התחתונה:
בסדר זכרונות נוהגין לומר ועקידת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור. ואם אמר לזרע יעקב יצא ובמקומות שנהגו כן לכתחלה יש להם על מה שיסמוכו:
לא יתפלל ביחיד תפלת מוסף של ר"ה עד אחר שלש שעות על היום, אבל תפלת שחרית יכול להתפלל מקודם ביחיד כיון שהוא שעה שהצבור מתפללין ולכן בזה"ז שנהגו בכל תפוצות ישראל להתפלל בר"ה בהשכמה יזהר מאד להתפלל בשעה ראשונה שאח"כ בודאי כבר התפללו הצבור ואף שעדיין אומרים פיוטים אין זה קרוי שעה שהצבור מתפללין ואם ימתין עד אחר ג' שעות יעבור זמן ק"ש שא"א לצמצם לקרות ק"ש בסוף שעה ג' ולהתפלל מיד לכן אם מתפלל ביחיד יהיה זהיר להתפלל בשעה ראשונה ואם לא עשה כן יזרז עצמו שיתפלל עכ"פ בשעה שני' (ועיין סימן תקפ"ד סעיף י"ד) וכן בשאר ימות השנה יש לו ליזהר בקיץ שלא יתפלל ביחיד בשעה ראשונה שאז בודאי אין הצבור מתפללין ובחורף יש לו ליזהר להקדים להתפלל טרם יעברו שני שעות מן היום שאז בודאי כבר התפללו בכל המקומות ואם נתאחר עד אחר שני שעות מכל מקום בשביל זה אין לו למנוע מלהתפלל כיון שעדיין לא עבר זמן התפלה. אלא שלכתחלה יהיה זריז כדי שיתפלל בשעה שהצבור מתפללין. ועיין בסי' צ':
בכל מדינות אלו נהגו שלא לתקוע בתפלת הלחש כלל רק מתפללין על הסדר בלי הפסק רק מקצת יחידי סגולה הבאים בסוד ה' נוהגים שהש"ץ כשמגיע לסיום ברכת מלכיות תוקע תשר"ת תש"ת תר"ת וכן בסיום ברכות זכרונות וכן בסיום ברכת שופרות ושוב בחזרת הש"ץ בקול רם תוקעין כמו כן וקודם קדיש שלם עם תתקבל שבסיום חזרת התפלה תוקעין תשר"ת תש"ת תר"ת להשלים מאה קולות עם הצ' תקיעות של מיושב ולחש וחזרה וכשתוקעין בלחש אומרים היום הרת עולם גם בתפלת הלחש אבל אין אומרים ארשת בתפלת לחש והיחידים שגיעו לסיום הסדר של מלכיות ממתינין עד שיגיע הש"ץ לשם ויתקע וכן בשאר הסדרים ואם יש יחידים שמאריכים יותר מהש"ץ ולא הגיעו לסיום הסדר והש"ץ מתחיל לתקוע יש להם לשתוק ולכוין אזניהם לתקיעת הש"ץ ולא יאמרו היום הרת עולם במקום שעומדים שם עד שיגיעו לסיום ברכת הסדר ואז יאמרו היום הרת עולם ואם הש"ץ טועה בתקיעתו אסור להם לשוח ולגעור בו ואפילו לא שמעו תקיעות דמיושב אלא אחר גמר התפלה יחזרו ויתקעו אותו סדר שטעה בו כדרך שנתבאר בסימן תק"צ ודיו: