סדר היום ודין תפלת מנחה ותשליך ואיסור הבערה לצורך הלילה:
אחר שגמר ברכת המזון אע"פ שלפעמים עוד היום גדול ויש שהות לישן מעט עד תפלת המנחה אין לעשות כן ויחוש למה שאמרו הישן בר"ה גם מזלו ישן ואף שדבריהם נאמרו ברמיזה שמי שישן ואין מוסיף אומץ בתפלה גם מזלו שהוא המלאך המליץ עליו בשמים הוא אינו מלמד זכות עליו והחי יתן אל לבו כי עת לעשות לה' לא ינום ולא יישן וכ"ש להיות יושב ובטל שהוא כישן וגרוע ממנו שעי"ז ראשו נמלא מחשבות רבות ולכן יהיה נזהר תיכף לברכת המזון לאכול מעט פירות ולברך עליהם להשלים ממה שחסר ממאה ברכות ואחר כך יפנה גופו ויפנה מחשבותיו ממחשבת חוץ ולילך בזריזות אל המקום שקבע בתפלתו ואם עדיין לא נקבצו הצבור ואין עומדין להתפלל מנחה עדיין ילמוד במקום שרגיל כגון משניות או ה' ר"ה מה שיכול ללמוד בלא עיון עמוק או יאמר תהלים ויש נוהגים בב' ימים של ר"ה להשלים תהלים ב' פעמים כמנין כפר וטוב מעט בכוונה:
בהגיע זמן תפלת המנחה יכוין לבו בכוונה גדולה כמו שאמרו חז"ל לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שאף אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה וגם כי יצחק תיקן תפלת המנחה וביום זה אנו מעוררין זכותו ולבא בגבורות וזכות עקידתו להפך מדת הדין לרחמים. ויש אומרים קודם התחלת התפלה פיוט ידיד נפש לעורר עצמו לאהבה ואח"כ מתחילין וידבר כו' ועשית כיון כו' וסדר התמיד והקטורת כו' ואומרים רבון העולמים כו' אף שבשאר יו"ט אין אומרים לפי שהיום עת לחננה ואומר הש"ץ אשרי ובא לציון בניגון מנחת שבת וחצי קדיש שקודם התפלה ומתפללים בלחש ובקול רם כסדר תפלת ערבית ושחרית ואומרים אבינו מלכנו כמו בשחרית ומדלגין ג"כ אבינו מלכנו חטאנו לפניך וקדיש שלם ועלינו וקדיש יתום ואחר כך אומרים לדוד ה' אורי כו' וקדיש יתום והולכין כל הצבור לעשות סדר תשליך:
אם חל בשבת אז אחר ובא לציון אומרים ואני תפלתי ומוציאין ס"ת ואומרים בריך שמיה כו' ואין אומרים י"ג מדות ותפלה של שעת הוצאת ס"ת והש"ץ אומר גדלו וקורין שלשה בפ' האזינו וא"צ לדקדק לחלקה כדרך שהיו מחלקים במקדש דק בשעת קריאת ס"ת בשחרית בשבת שחל לקרות בו פרשת האזינו אבל במנחה שקודם לו או בב' וה' אין לחוש כמבואר בסי' תכ"ח ונוהגין שהכהן מסיים הכו גודל לאלהינו והלוי מסיים עשך ויכוננך וישראל מסיים ואין עמו אל נכר ואחר שמחזירין הס"ת למקומו אומר חצי קדיש ואחר התפלה א"א אבינו מלכנו וגם א"א צדקתך צדק רק אחר התפלה אומר הש"ץ קדיש שלם:
נוהגין לילך אחר מנחה לנהר או באר וקורין הליכת תשליך ע"ש שאומר שם הכ' ותשליך במצולות ים כו' וזה סדרו הולכין לנהר שמחוץ לעיר שיש בו דגים חיים ואם אין שם הולכין לנהר סתם או באר וטוב אם הם מחוץ לעיר ויש לילך אחר מנחה קודם שקיעת החמה ואומרים שמה הפסוקים מי אל כמוך כו' ככתוב בסידורים ונוהגים לילך אף אם כבר שקעה החמה עד הלילה ומנערים שם שולי הבגדים והוא לרמז בעלמא ליתן לב להשליך החטאים ולחפש ולחקור דרכים מן הוא והלאה שיהיו בגדיו לבנים ונקיים מכל חטא:
אף אם חל יום א' בשבת אין מבטלים סדר זה (עיין בשו"ת שבות יעקב ח"ג) אך צריך ליזהר שלא ישאו אצלם שום דבר חוץ לעירוב ואף אם חל בחול והולכין לנהר שיש בו דגים לא יקחו עמהם פת או דבר אחר לזרוק לדגים כמבואר בהל' יו"ט סי' תצ"ז.
אין הולכין רק ביום הראשון של ר"ה ואם לא היה אפשר לילך ביום ראשון הולכין ביום שני. ויש מקומות נוהגים שאם חל בשבת יום ראשון הולכים ביום שני:
אע"פ שנהגו לילך אחר מנחה מ"מ אם משער בעצמו שאחר מנחה לא יהיה לו פנאי ללכת ילך קודם מנחה וכן כשרוצים לילך לנהר שחוץ לעיר והעיר דלתותיו נעולים בלילה יכולים לילך קודם מנחה:
צריך ליזהר שלא להבעיר אש או להדליק נר או שאר דברים לצורך הלילה רק אם הוא צריך לשעתו וכמו שאר יו"ט של גליות ואע"פ ששני ימים של ר"ה קדושה אחת אין אומרים כן רק להחמיר ולא להקל כמכו שיבואר בסי' ת"ר ומ"מ מותר להביא נרות מביתו לביהכ"נ (עיין א"ר סי' תק"א) ולהדליק נר בביהכ"נ או אפילו בביתו סמוך לחשיכה שהיא נהנה בו מיד מותר ואין לתקן פתילות ועששיות ביו"ט אחר מנחה וכן להעמיד נרות של שעוה לצורך הלילה אסור כמבואר סי' תקי"ד וכן אין לחפש הס"ת מיו"ט לחבירו כלומר להעמיד הס"ת היום לצורך קריאה של מחר משום הכנה [עיין מג"א ס"ס רס"ז]: