דין תפלת ערבית ליל ב' ואם חל בשבת ודין טבילת מצוה והדלקת הנרות:
כשחוזרין הצבור מהליכת תשליך לבית התפלה ועוד לא הגיע זמן תפלת ערבית חלילה להם להקל ראש לישב בטל וגם ירחיק עצמו מחברת ריעים לשוח יחד שאף שנדמה להם שהם מדברים מענין היום והם דברי יראה א"א שלא יומשך מענין לענין של חול ושחוק וקלות ראש ולה"ר ומכ"ש שלא ליקח מקטרתו בידו להיות מעלה עשן כמעשהו בחול כי אף מי שנוהג להקל בשאר יו"ט להעלות עשן הטוטין אף ביום ראשון יש לו לפרוש מזה בשני י"ט של ר"ה ויש מי שכ' שלא לעשן ביו"ט ראשון ולהקל לצורך ביום שני וכן אני נוהג אבל בר"ה יש לבעל נפש לפרוש מזה בשני הימים אם לא שיש צורך גדול לרפואה. אלא כ"א יהיה עסוק בשלו ללמוד או לומר תהלים הכל לפי מה שהוא אדם:
יש לאחר קצת בהתחלת ערבית לפי שצריכים להבעיר אש הבערה לצורך בישול ועיניהם נשואות אל התחלת תפלת ערבית בביהכ"נ ואצ"ל כשחל בשבת שיש לאחר קצת תפלת ערבית עד שיצא מכל ספק וידע שהוא ודאי לילה:
הש"ץ מתחיל ברכו בניגון כמו אתמול וכן שאר התפלה הכל כדאתמול רק שאם הוא במוצאי שבת אומרים בתפלה ותודיענו כמו בשאר יו"ט ואותן שנוהגים לומר אחר התפלה קודם קדיש לדוד מזמור כו' אומרים גם בליל שני ואחר התפלה פוקדים איש את רעהו לשלום כמו בשאר יו"ט ואין אומרים לשנה טובה תכתב:
אם חל יום ראשון בשבת ואז יום שני הוא מוצאי שבת יש לו לשמש הכנסת להתפלל בכניסת הלילה ביחיד ויאמר ותודיענו בכדי להדליק נרות של יו"ט וגם הצבור יאותו לאורם להתפלל ולומר ותודיענו מתוך הסידור שאין בקיאין בהם בע"פ. ואם יש א"י יצוה להא"י להדליק קצת נרות להאיר לקהל ויתפלל השמש עם הצבור ואחר סיום תפלתו ידליק כל הנרות של ביהכ"נ שהם לצורך יו"ט:
מי ששכח לומר ותודיענו בתפלה א"צ לחזור ומ"מ אסור במלאכה האסורה בשבת קודם שיקדש ויבדיל אלא צ"ל תחלה ברוך והמבדיל בין קודש לחול בין ישראל כו' בין קדושת שבת כו' ברוך המבדיל בין קודש לקודש [עיין במג"א סי' רצ"ט ובא"ר] וכן יש ללמד הנשים שצריכים לבשל לצורך הלילה ואינן יודעות להתפלל שיאמרו כל בלילה קודם עשייה מלאכה:
אם שכח לומר ותודיענו בתפלה וקודם שקידש והבדיל על הכוס טעם דבר מאכל או עשה מלאכה האסורה בשבת צריך לחזור ולהתפלל לומר ותודיענו ולקדש ולהבדיל על הכוס כדינו:
כששכח לומר ותודיענו כיון שהתחיל ותתן לנו ה' אלהינו שוב אין להחמיר על עצמו לחזור ולומר ותודיענו אבל כשסיים תפלתו ורוצה להחסיד על עצמו להתפלל שנית בתורת נדבה רשאי. אך יהיה זריז וזהיר ויאמר בנפשו שיוכל לכוון תפלתו מראש ועד סוף שאל"כ קרינן ביה למה לי רוב זבחיכם כו' [עיין ס"ס רצ"ד וס"ס ק"ז]:
במקום שנוהגים לקדש בביהכ"נ מקדשין בליל שני ג"כ ומותר להכין יין לקידוש תיכף אחר שאמר ברכו ואפילו כשחל יום א' בשבת ולא התפלל וגם לא אמר המבדיל:
הנשים מדליקין הנרות לכבוד היום ומברכות עליהם להדליק נר של יו"ט ושהחיינו ויש להם ללבוש בגד חדש קודם הדלקה ותכוון לצאת בברכת שהחיינו זו כמ"ש בסימן שאח"ז לענין קידוש ואם אין לה בגד חדש ותרצה ליקח פרי חדש יש לה להדליק סמוך לקידוש ממש כדי שתאכל אח"כ הפרי מיד. אם אין לו אשה או שהיא יולדת בשבת ראשונה שיש נוהגים שהבעל עצמו מדליק ידליק הוא ויברך ברכת הדלקה ויקדש מיד וברכת שהחיינו של הקידוש עולה לו:
יש נשים שמדליקין בכניסת הלילה קודם הליכה לביהכ"נ ואף אם אירע ליל טבילתה לא תדליק מבע"י קודם שתלך לבית הטבילה וכמ"ש בע"ש אלא תמתין עד שתבא מבית הטבילה ותדליק ויש שאין מדליקין עד ביאתן מביהכ"נ כיון שצריכים להמתין עם הדלקה עד הלילה. ומכ"ש אם חל במוצ"ש ובין כך יתחילו הצבור תפלת ערבית ולכן הם מתפללים עם הצבור ואח"כ מדליקין ונכון לעשות כן ובפרט באם חל במ"ש שטוב שיתפללו קודם ויאמרו ותודיענו בתפלה קודם הדלקה. ואם צריכים להדליק קודם צריכים לומר המבדיל בין קודש לקודש כמ"ש למעלה אבל בליל ראשון של יו"ט נוהגים להדליק בעוד יום קודם הליכה לביהכ"נ כמו בע"ש:
יש ליזהר שלא להדליק אותן נרות ופתילות שנכבו ביום א' של ר"ה שעי"ז הוכנו יותר להדלקה ולכן מי שמכין נרות שידליק אותם בליל א' ויכבם ע"י א"י ושוב ידליק אותם בליל ב' כמו שנוהגים על הרוב לעשות כן בביהכ"נ יש לו להדליק אותם מעיו"ט שתדלק ראש הפתילה ויכבנה שאז כבר הוכנה להדלקה מעיו"ט ואז אף אם ידליק אותם ביו"ט ראשון ויכבם מותר לחזור ולהדליקם ביום ב' שאין הכנה זו מיום א' רק מעיו"ט ואם לא עשה כן יכול להדליק מצד השני שעדיין לא הודלק:
לפידים שנשארו מיום ראשון שכבו אין לחזור ולהדליקם לצורך בישול ביו"ט שני אם לא שירבה עליהם עצים אחרים ויבטלם ברוב ובלבד שלא יגע בהם אבל יכול להפוך בהם אחר שנתבטלו ברוב ואם אין לו עצים אחרים והוא צריך ללפידים אלו לבשל לצורך יו"ט יש לסמוך להתיר [עיין סי' תק"א וסי' תקס"ד]:
אשה שאירע טבילתה בליל יו"ט שני של ר"ה אזי יש לה לחוף ולסרוק ולשטוף במים חמין מעיו"ט ולקשור שערותיה שלא יתבלבלו ויזהר שלא ידבק בה שום דבר עד שעת טבילה ובשעת טבילה תעיין ותבדוק היטב כל גופה ושערותיה שלא יהיה דבר חוצץ ותדיח בית הסתרים במים חמין שהוחמו אפילו ביו"ט ויש מחמירין במים שהוחמו ביו"ט ומכ"ש שאין להחם ביו"ט לצורך טבילה של לילה ולכן יש לראות שיהיו שם חמין מוכנים מעיו"ט כי לא נהגו לרחוץ קודם טבילה בצונן ובפרט במקום שער ואם יש שם חמין שהוחמו בהיתר רשאי הוא ליקח אותם לרחוץ בהם בית הסתרים ולכן אם חל ר"ה ביום ה' וביום ו' וטבילתה חל בליל שבת יש לה ג"כ לחוף מעיו"ט ולעשות כמשפט כתוב ביו"ד סי' קצ"ט ואם חל טבילתה כמ"ש תלוי במנהג שאם נהגו גם בזה לחוף מעיו"ט אין לשנות מנהגם ובמקום שלא נהגו אין להחמיר עליהם לחוף מעיו"ט אלא די להם בחפיפה שתעשה קודם טבילה במוצאי שבת: