סדר תפלת יום שני דר"ה וכל דיני יום ב' דר"ה:
סדר תפלת יום שני הוא כמו יום ראשון ומשכימין לביהכ"נ כמו ביום ראשון וכל הדברים שביארנו סימן תקפ"ד ביום ראשון נוהגים בשני ואם חל יום שני בע"ש יש למהר קצת יותר משום כבוד שבת:
אם חל יום ראשון בשבת שאז מדלגין בפיוטים איזה דברים המורים שיש ביום זה תקיעות שופר כגון עמוסיך תוקעין כו' מסדרין אותם ביום שני ואם שכחו ביום הראשון ולא החליפו ואמרו על הסדר אעפ"כ יש להם לומר אותם הפיוטים ביום שני ג"כ ופותחין הארון לאתה הוא כו' ושאר פיוטים כרשום במחזורים ואומרים א"מ אף אם חל בע"ש רק במנחה א"א כשחל בע"ש. ומדלגין גם היום א"מ חטאנו לפניך וכן בא"מ למנחה כמו ביום א' ואח"כ מוציאין שני ס"ת ואומרים י"ג מדות ויה"ר ויש נוהגין לומר ביום ב' דר"ה ובכל יו"ד ימ"ת אחר י"ג מדות שיר למעלות אשא עיני כו' ופסוקים מלוקטים ככתוב בסידורים וקורין חמשה בפ' העקידה מוהאלהים נסה כו' עד סוף הסדר ולמפטיר קורין בס"ת השניה ובחדש הששביעי כו' כמו אתמול ומפטיר ע"ז בנביא ירמיה כה אמר ה' מצא כו' עד רחם ארחמנו נאום ה'. ואחר שמסיים ברכת ההפטרה אין אומרים יקום פורקן ולא מי שבירך לקהל ולא הזכרת נשמות רק מכינין עצמם לתקיעת שופר כסדר של יום ראשון:
המנהג במדינות אלו לברך ברכת שהחיינו בתקיעת שופר גם ביום ב' אף שחל יום א' בחול ותקעו אתמול וטוב ללבוש בגד חדש לתקיעת שופר ביום ב' כמו שנתבאר לענין קידוש ליל ב' ואם אין לו בגד חדש מ"מ יש לברך שהחיינו ויש מקומות נוהגין שלא לברך שהחיינו ביום ב' אם לא כשחל יום א' בשבת ובמדינות אלו אין לשנות המנהג:
תוקעין ומתפללין מוסף הכל כמו ביום ראשון ובתפלת הש"ץ בקול רם אינו אומר מסוד לפי שאין אומרים פיוטים בברכה ראשונה אלא הש"ץ מנגן עד מחיה המתים ומתחילין הש"ץ והצבור לומר מיד ונתנה תוקף כו' ואחר גמר התפלה אומרים ג"כ מזמור הרנינו כמו אתמול:
אע"ג כשחל יום ב' דר"ה בע"ש ונתאחרו בתפלת המוספין עד שלא יהיה שהות להתחיל לאכול קודש שעה עשירית יש לילך לביתו ולעשות קידוש ולאכול מיני תרגימא ולא יאכל סעודה קבוע מפני כבוד שבת כמבואר בסימן רמ"ט ואם ירצו יתפללו מנחה ויעשו קידוש אחר מנחה ויאכל לתאבון ומי שהוא איש חלש וקשה עליו להיות כל היום בלא אכילת קבע יכול לאכול רק ימעט מסעודתו כדי שיוכל לאכול בלילה לתאבון:
אם מתענה בשני מחמת מנהג או ת"ח צריך לעסוק בלימוד או בתחנונים ולא יבטל כמו ביום ראשון. ואם חל בע"ש אם מותר לאפות ולבשל על ידי עירוב תבשילין מבואר בסימן תקצ"ו:
אם חל בחול וקבע סעודתו אחר מנחה ונמשכה הסעודה בלילה אומר יעלה ויבא בברכת המזון ואם חל בע"ש וקידש עליו היום קודם שמברך ברכת המזון אף עפ"כ אינו אומר רק יעלה ויבא ולא רצה והחליצנו ואם מברך בהמ"ז על הכוס אינו טועם מן הכוס קודם שיקדש ואם חשכה לו באמצע הסעודה צריך להפסיק ופורס מפה ומקדש קידוש של שבת וגומר סעודתו ואז צריך להזכיר של שבת בבהמ"ז וגם של יו"ט (עי' בט"ז סי' קפ"ה) ופרטי דינים אלו נתבארו בסי' רע"א ולא הארכתי לפי שלכתחלה אין נכון לעשות כן לפי שיש דעות שונות ויש לו לברך בהמ"ז כשקידש היום ולהתפלל ערבית ולקדש ולגמור סעודתו של ליל שבת:
תפלת המנחה ביום ב' דר"ה כמו ביום הראשון רק שאם חל בע"ש אין אומרים אבינו מלכנו ואין עושין סדר תשליך ביום שני דר"ה רק אם לא היה אפשר בראשון אומרים סדר תשליך בשני ויש נוהגים שאם חל יום א' בשבת אומרים בשני כמו שנתבאר סימן תקצ"ב:
ליל מוצאי ר"ה שחל בחול מתפללין ערבית כשאר מוצאי יו"ט ואומרים זכרנו ומי כמוך והמלך הקדוש ואתה חוננתנו והמלך המשפט וכתוב כו' בספר חיים כו' ובקדיש כופלין לעילא בכל עשי"ת. ואם טעה באלו מבואר דינו בסימן תקפ"ב:
מבדילין במוצאי ר"ה על הכוס ואין אומרים הנה אל ישועתי כו' רק ברכת הגפן וברכת המבדיל ואין מברכין על הבשמים ועל האש:
אם חל ר"ה ביום ה' וביום ו' מדליקין נרות קודם כניסת שבת ומברכין להדליק נר של שבת ואין אומרים לכו נרננה רק מתחילין מזמור שיר ליום השבת ויש נוהגין לומר מזמור לדוד הבו כו' ולכה דודי הראשון לבד ואחר כך בואי בשלום (והנוהגים לומר בשבתות ברנה ובצהלה אומרים גם היום כן אע"פ שנוהגין לאומרו גם ביו"ט של שבת ואז אומרים בשמחה ובצהלה מ"מ עתה כבר יצא יו"ט וא"ל רק ברנה ובצהלה) ואח"כ מזמור שיר ליום השבת כו' ובברכה מעין שבע אומרים המלך הקדוש כו' ואם טעה עיין סימן תקפ"ב. וא"א במה מדליקין אבל הנוהגים לומר מזמור לדוד ה' רועי אומרים גם בשבת זה:
אף בא"י שאין עושין כל המועדים רק יום אחד מ"מ יו"ט של ר"ה עושין שני ימים לפי שגם בזמן שביהמ"ק קיים היו נוהגים לפעמים שני ימים קודש כשנשתהו העדים ובאו מן המנחה ולמעלה:
קהל ששלחו לעיר אחרת להביא להם שופר ונתעכב השליח עד סוף יום ב' ור"ה היה ביום ה' וביום וא"ו וכשבא עם השופר כבר התפללו של שבת אבל היה עוד היום גדול אם אין שם בקי לתקוע שלא קיבל עליו שבת עדיין אז יתקע מי שקיבל שבת בלא ברכה ולא יתקע רק תשר"ת תש"ת תר"ת ולא יותר ואם נמצא אחד שלא קיבל עליו שבת עדיין יוכל לתקוע בברכה אע"פ ששאר השומעים כבר קיבלו שבת ודוקא אם עוד היום גדול אבל אם כבר הוא בין השמשות אין לתקוע כלל: