דין תפ' נעילה וסדר דרשות החכם קודם התפלה:
אחר סיום תפלת מנחה א"א עלינו אחר הקדיש של תפלה רק מתחילין אשרי ובא לציון ובמקום שאומ' לדוד ה' אורי אחר המנחה אומ' לדוד קודם אשרי ואומר קדיש יתום ומתחיל הש"ץ של נעילה אשרי ובא לציון ובמקומות שנוהגין לומר במנחה אשרי ובא לציון א"א עתה קודם נעילה רק אשרי לבד:
זמן תפלת נעילה הוא כשהחמה בראש אילנות ואין להקדים להתפלל נעילה קודם פלג המנחה והמנהג ביותר שהתחלה תהיה עכ"פ ביום ממש וממשיכין התפלה לתוך הלילה ובמקום שדרך החכם לומר דברי כבושים ולערר לב העם שיכוונו לבם לאביהם שבשמים כי הוא מנהג ותיקין כי על הרוב מחמת חולשת התענית ועייפות נרפים העם בתפלת נעילה ובמשא כבד יכבד מהם והמשכיל בעת ההוא יקחם בדברים לשוב אל ה' בתשובה שלימה ומגלה אזנם למוסר באמירה נעימה כי תכלית כל העשי"ת הוא יוה"כ ותכלית יוה"כ הוא תפלת נעילה שהכל הולך אחר החתום ואדם להבל דמה איך יזכה בחתימה ולא יבא בידו מאומה תשורה להביא אל הקודש פנימה ואם החרש יחריש בעת הוא כעבד ישאף צל להשלים חוקו ולביתו הוא מהומה אך לריק יגע זה כמה ואם לא עכשיו אימתי יגיע עת רצון להענות ויזכה להבנות הנהרסות ולנטוע הנשמה והחלש יאמר גבור אני לעמוד לשרת עבודה תמה ודברים אלו וכיוצא בהם יעי' אזנם ויעוררו נפשם הרפה שיוסיפו אומץ בתפלת נעילה לשפוך לב כמים ותעל שועתם אל האלהים השמים:
המנהג שהרב או אדם חשוב אחר זקן וחכם יהיה ש"ץ לתפלת נעילה וטוב להעמיד אצלו שנים מחשובי העדה אחד לימינו ואחד לשמאלו רק שהחשובים אין רצונם לעקור ממקומם הקבוע להם לעמוד במקום שאין מקומם כי זה גורם עירבוב מחשבה בתפלה ולכן גם בשעת כ"ג שעומדים שם חוזרים למקומם אחר אמירת ברכו ואך אם ימצאו אנשים לעמוד כאן טוב הדבר לעשות כן על כל פנים בתפלת נעילה:
הש"ץ בתפלת נעילה יורד לפני התיבה ואומר אשרי ובא לציון ואם יש שם זקן אומר דברי כבושים כמ"ש אך לא בדרך דרוש רק דברי תוכחה וגם בזה יהיו דבריו מועטים רק איזה פסוקים שירמוז בהם להכין לבם בתפלה הנורא הזאת למען ייטב להם כמו שזכרנו למעלה ואח"כ יאמר הש"ץ תפלה הנני העני ממעש ולא יאריך בה ויתחיל קדיש יתגדל בניגון ידוע ומתוקן ומקובל מימי קדם ואחר גמר הקדיש יעמדו להתפלל תפלת נעילה בלחש ובכוונה עצומה ובמי כמוך י"ל מי כמוך אב הרחמים אף מי שאומר בשאר התפלות של עשי"ת אב הרחמן בנעילה יאמר אס הרחמים כמו בתפלת מוספים:
כבר כתבנו שראוי למהר ולהתחיל עכ"פ קודם שקיעת החמה ומחמת זה מדלגין הסליחות במנחה ולפעמים גם אבינו מלכנו ומכ"ש שיש לקצר בדברי כבושים ובקשות שקודם התפלה ובעיירות קטנות או בכפרים שעושין מנין שבעלי תפלות שלהם אין מאריכין בתפלת שחרית מוסף מנחה ולפעמים אחר גמר תפלת מנחה עוד היום גדול ואם יתפללו נעילה מיד ישאר עוד מן היום ויש לחוש שיעסקו בדברים בטלים לפני תפלת נעילה או לאחריו אזי יראה איש חכם לומר לפניהם דברי כבושים עד יגיע זמן תפלת נעילה באופן שיגמרו אותה בכניסת הלילה ואם אין שם חכם אין להם לצאת מבהכ"נ לישב לנוח או לעמוד לפוש רק יאמרו איזה ספרי תהלים בצבור עד שיגיע זמן תפלת נעילה:
הגיע עת לעמוד בתפלה בלחש ובמקום כתבנו אומר חתמנו ובותתן לנו כו' אם חל בשבת אומר ותתן לנו את יום השבת הזה ואת יום צום הכפורים ושאר הנוסחא בתפלה מבואר הכל למעלה בתפלת ערבית ובמה שאומר אחר התפלה אחתה הבדלת כו' יאמר ותתן לנו את יום צום הכפורים הה בלבד ואין מזכיר בה של שבת לפי שאין בו חתימת ברכה אבל בהחזרת הש"ץ שאומר אתה הבדלת באמצע תפלה קודם או"א י"ל גם באתה הבדלת ותתן לנו את יום השבת הזה כיון שחותם אח"כ בברכה בא"י מקדש השבת וישראל ויום הכפורים (עיין בלבוש שכ"כ בטעמא דמלתא) ואם שכח הש"ץ ולא הזכיר של שבת באתה הבדלת אין מחזירין אותו אבל אם לא הזכיר של שבת כלל מחזירין אותו וכן היחיד שלא הזכיר בתפל נעילה של שבת כלל חוזר ומתפלל אבל אם הש"ץ בתפלת הלחש לא הזכיר של שבת אינו חוזר כיון שחוזר אח"כ התפלה בקול רם ומזכיר של שבת ומ"מ נראה דדוקא טעה אבל מה ששכח של שבת אין להחמיר בשביל זה שיחזור הש"ץ להתפלל משום טורח הצבור (וגם כי בטעות לא החליט בספר א"ר והניח בצ"ע):
כשמגיע לוכתוב יאמר וחתום ויאמר וחתום הואו בפתח וכן יאמר בספר חיים כו' נזכר ונחתם ואחר גמר תפלה עד המברך אע"פ בשלום מתחיל אתה נותן יד כו' ואינו חותם בברכה שכבר שלמו הז' ברכות ולכן באתה הבדלת אינו מזכיר של שבת רק אומר ותתן לנו את יום צום הכפורים הזה לפי שבתפלת יחיד אין חתימה ע"ז כמש"ל אחר שמסיים תפלת הלחש פיתחון הארון הקודש ומניח כך פתוח עד גמר התפלה בקול רם דהיינו עד הקדיש ומתחיל ש"ץ התפלה בקול רם בניגון ידוע עד זכרנו ומתחיל מסוד כו' עד קדוש אומר קדושת (כתר) כמו במוסף וכשמגיע בפיוט לחרוז היום יפנה אז אם כבר הגיע חשכת לילה לא יאמר יפנה אלא יאמר היום פנה השמש בא ופנה ואם עדיין לא יצרו כוכבים י"ל היום יפנה השמש יבא ויפנה ואם בשבת מזכיר בה של שבת באתה בתחרתנו וגם באתה הבדלת לפי שהש"ץ אומר אתה בדלת באמצע התפלה ויש שם חתימה כמו שנתבאר וגם בחתימה מזכיר של שבת אבל א"א או"א רצה במנוחתנו כו' כמו שא"א בשאר תפלות ואין הכהנים נושאין כפיהם רק הש"ץ אומר או"א ברכנו בברכה ושים שלום כו' ואף שכבר הואר לילה אומרים זה ויש מקומות שנושאין הכהנים כפיהם בנעילה אם הוא עדיין יום ובמדינתנו אין נוהגים כן לפי שמסיימין בלילה ואין עבודה בלילה לכן אף אם אירע ששלמו ביום אין נושאים כפיהם [כ"כ הא"ר וכו' הטעם לפי שאינו שכיח כלל] ואומ' אחר התפלה אבינו מלכנו אפילו כשחל בשבת ואפילו הוא עדיין יום ובמקום כתבנו אומר חתמנו אף שכבר הוא לילה [לפי שאין הדין מסתלקת עד שיסיימו ישראל למטה את סדריהן] ונוהגים שהש"ץ אומר שמע ישראל פעם א' והצבור עונין אחריו פ"א ואח"כ אומר קדיש שלם בניגון של שמחה ואחר כך לוקחין השופר והש"ץ מקרא לפני התוקע. תקיעה והוא תוקע תקיעה אחת לבד ואפילו אם חל בשבת תוקעין תקיעה זו ואף אם עדיין לא יצאו הכוכבים והוא בין השמשות מותר לתקוע תקיעה זו אבל אם סיימו בעוד עדיין יום אין לתקוע תקיעה זו (עיין מג"א וא"ר) ויש מקומות נוהגין לתקוע קודם אמירת קדיש ואחר התקיעה עונים כולם לשנה הבאה בירושלים ואחר התקיעה אומ' קדיש עם תתקבל (עיין בלבוש לא נזכר זה רק לתקוע אחר אמירת קדיש שלם וכן בסידור ר"י עמדן):
אם סיים ש"ץ התפלה בעוד יום קצת יש למהר באמירת א"מ ושמע ישראל כדי שיוכל לומר גם קדיש תתקבל קודם צאת הכוכבים אבל אם סיים הש"ץ תפלתו בלילה אין קפידא בזה ורשאי לומר קדיש תתקבל בלילה ומ"מ אם אירע שסיים קרוב ללילה בענין שא"א לגמור א"מ קודם הלילה אין להקפיד בזה לומר אח"כ קדיש תתקבל אף שהוא לילה: