אה״ח הנה מאור עינינו ועטרת ראשנו הרב הגדול הרמב״ם ז״ל הרגיש הקושיא הזאת בסוף פ״ז מהלכות קידוש החודש ותירצה בקיצור מופלג כדרכו לו ז״ל ולבני גילו אשר הם מועטים כבני עליה שלבן כפתחו של אולם, והרב ר״ע מפרש שלו האריך למעניתו בצורות מחכימות למראית העין בטוב טעם ודעת אבל כל זה איננו שוה למי שאינו בקי בחכמת התבונה ולכן בחרתי בדרך קצרה וקלה אפילו למי שאינו מבין מה מולד אמצעי ומהו אמיתי. דע שבחודש תשרי אפשר שתתאחר הראיה מן המולד כ׳ או כ״ב שעות ובזה הכלל אתרץ קושית גט״רד לפי שאם המולד היה בליל ג׳ ט׳ שעות ור״ד חלקים כמ״ש א״א שתראה הלבנה בליל ד׳ מפני שהכ׳ שעות או הכ״ב של גט״ר״ד כלות ליל ד׳ בה׳ שעות או ז׳ ואז הלבנה סמוכה לשמש ורחוקין שניהם מאופקנו וקרובין לנקודת טבור הארץ ובכן לא תראה אלא עד ליל חמישי ואז אנו קובעין ר״ה. נמצא שאף אם דחינוהו מיום המולד קבענוהו ביום הראיה: