1
אה״ח כך מרגלא כפומייהו אבל צריך להבין דבריהם. והיינו שכיון שאנו קובעין על פי המולד אין לחפש אם תראה הלבנה או לא אבל אין ספק שחכמי ישראל שיסדו כללי העיבור תקנוהו בסדר נאות באופן שלפעמים נקבע על פי המולד ופעמים על פי הראיה כגון בדחיות. ואם באולי ייטב בעיניך מה שהקשה הח״ר יצחק ישראל נגד הרמב׳״ם ז״ל בפ״ע ממאמר הד׳ על מה שכתב בסוף פ״ו מהלכות קידוש החדש שהדחיות נתקנו כדי לפגוע ביום הקיבוץ האמיתי והוכיח שאי אפשר בשום פנים שיהיה מטעם הרמב״ם. בכללי חכמת התכונה שאין להרהר עליהם. קח לך את אשר אמרתי (סי׳ קי״ב) שהוצרכו לדחות מפני שאם היינו קובעין ביום המולד היינו עושין חדש אלול של כ״ז ימים ואין לך חדש של לבנה פחות מכ״טיב תשצ״ג: