אה״ח מפני שחשבו שכל מולדות של רל״ה חדשי מחזור קטן חוזרין חלילה לעולם. ובכן כיון שראו שמולד הינ״ירו הי׳ בשנה א׳ של מחזור בכ״ג דיזימ״ברי בשנה שניה בי״ב. בשלישית בל׳ נובימברי. כתבו כל אלו הימים בלוחותיהם וכן של כל הרל״ה חדשים במולדותיהם כסבורים שלעד לעולם יהיו המולדות חוזרים חלילה על הסדר הזה אבל טעות הוא בידם, כי מי שם חוק וגבול למולדות שלא יעשו אלא ביום ובעונה המיוחדות להם במחשבתם. והלא כל ימי החדש ושעותיו ודקיו וחלקיו ורגעיו ראויין וחגונין להיות בהן המולד. ובכן כשהעלו על לבם הדברים והאמת האלו סרו מהר מדרך המחזור קטן והורידוהו מגדולתו באופן שאינו מורה עוד יום מעת המולד כאשר היה עושה לשעבר וימליכו תחתיו את מותרות שנת החמה על שנת הלבנה שקורין בלע״ז איפאק״טאש ויעשו מהם לוח של ל׳ יום אשר משתנה לפחות או ליותר כפי הצורך. והמותרות או איפא״קטאש מורות זמן המורדות בקירוב מדי חדש בחדשו. ולפי שאינן צריכין להשתמש בכל הלוח בזמן א׳ לקחו י״ט מותרות שהתחילו משנת אלף תקפ״ב וסר כחם והוראתם בסוף שנת אלף תרצ״ט לחשבונם הוא התנ״ט לנו. ומתחלת אלף ת״ש נפסלו י״ט מותרות הראשונות ונכנסו אחרות תחתיהן בתנאי שישמשו עד סוף שנת אלף תתצ״ט. וזה ברור ומפורסם שהרי בי״ט מותרות הראשונות בשנת עשר למחזור קטן שלהם היה מותרה עשר אבל בשנת אלף ת״ש שהיא ג״כ עשר למחזור קטן שלהם מותרה הוא תשע וכן בכל המחזור. ובכן תקנו המולדות כפי צרכם וכוונתם: