אה״ח נקוט האי כללא בידך. אם המולד שלהם היה קודם ח׳ מארצ״ו אינם עושים חגם בחדש של לבנה ההוא מפני שיהיה הניגוד שלו בכ״א מארצו שהוא יום אביב שלהם ואינם חוגגין בו מפני שאינם חוגגין אלא בניגוד הבא אחר האביב אבל אנחנו אין אנו עושין פסח בחדש שמולד שלו היה קודם י״א מא״רצו מפני שהניגוד שלו יבוא קודם כ״ה מאר״צו וזהו על הרוב כי פעמים יועיל אם יהיה המולד בי׳ מאר״צו והניגוד בכ״ד בו כמ״ש (סי׳ ר״ד) ומפני שלא עיבר את חדש פיבר״ירו של אלף ת״ש נעתק האביב שלנו מכ״ה מאר״צו לכ״ו. ולפיכך המולד שיהיה קודם י״ב מאר״צו הוא פסול ובלתי ראוי לנו לחוג בו ולא יהיה ראוי אלא מי״ב מאר״צו ואילך ואם יבוא קודם יום זה מוכרחין אנו לעבר השנה וזה ראינו פעם הראשונה בשנת הת״כד אלף תש״ד להם שהם עשו חגם בכ״ג מאר״צו ואנחנו לא עשינו פסח עד יום ש״ק י״ט אברי״ל וגרמא לזה השינוי היה מפני שלא עיברו את חדש פיבר״ירו של שנת אלף ת״ש. ויצא מזה שקראו ח׳ ליום שהיה באמת ז׳ ובכן לפי תקונם המולד נעשה בח׳ וניגודו היה אחר האביב שלהם שהרי האביב חל כדרכו בכ״א מאר״צו והניגוד ביום כ״ב ועשו חגם ביום כ״ג. ואם היו מעברין את פיבר״ירו המולד היה חל ביום ז׳ מארצו שהוא פסול להם והיו עושין חגם אחר פסחנו כדרכם ברוב השנים: