אה״ח אעפ״י שיש בין הנוצרים כמה סברות חלוקות בעיקרי אמונתם. הנה לפי צרכי. אחלק אותם לשתי כתות בלבד ואקרא אתהן בשם יוני׳ ורומי׳ תחת סוג היונים אכניס כל האומות והמדינות שעושין חגם עם היונים אעפ״י שאינן מסכימים עמהם בקצת עיקרי אמונתם כגון מלכות אינגלא״טירא. וכן אקרא רומיים לכל החוגגים עם הרומיים אע״פי שאינם מודים להם בכל עיקרי אמונתם. כגון מדינת הולא״נדא וקצת אשכנז היא גירמ״ניא שמשנת אלף ת״ש החלו לעשות חגם עם הרומיים אע״פ שיש בה שרים רבים ועצומים וכרכים ועיירות גדולות שאינם שומעים בקול האפיפיור ויעשו כן מפני שהיה צער גדול לסוחרים שהיו מפסידי׳ זמן הרבה לפי שזה היה חוגג בשבוע זו וזה בשבוע אחר. ולפעמים זה בחדש זה וזה בחדש אחר. ולכן נועדו וגמרו להסיר העשרה ימים העודפים לפי החשבון גריגו״ריאו ולמנות השנה כסידורו. ומלך שויצ״ייאה צוה שיסורו בכל ד׳ שנים העיבור של פיבר״ירו עד שישתוו לרומיים וכך הם עושין באופן שהסירו כבר ד׳ ימים ואין ביניהם ובין הרומיים אלא ששה. וכן בשנת אלף תש״ס ימנו ג״כ השנה ויעשו חגם עם הרומיים לא נשאר באיבר״ופה אלא מלכות איננאל״אטירא ומושקי״וויא ורו״סיא וארץ יון ששומרין עדיין חשבון הישן. ועתה דע שמיד שהאפיפיור גריגו״ריאו י״ג הסיר העשרה ימים מחדש אוקט״וברי כמ״ש (סי׳ ק״ף) נולדו בין הרומיים והיונים ד׳ הפרשיות גדולות ועצומות. הא׳ שלרומיים אותו החדש לא היה לו אלא כ״א יום אבל היונים עשו אותו של ל״א כמשפטו. הב׳ כי קודם התקון היו מבקשין ר״ח חלבנה ע״י המחזור קטן אבל אחר התקון מבקשין אותו ע״י המותרות או איפא״קטאש (סי׳ קפ״ח). הג׳ שמעת התקון התחילו לחשוב המולדות ארבעה ימים קודם היונים. הד׳ שהאביב של הרומיים נקבע ביום כ״א מאר״צו ושל יונים נשאר קבוע בכ״א בו כבראשונה שהרומיים קורין ל״א וזה משנת אלף תק״פב לחשבונם היא תחלת הש״מג לחשבוננו עד תחלת אלף ת״ש. כי משם ואילך נולדו עוד חידושים אחרים ביניהם כאשר אפרש בע״ה: