1
אה״כ ולדידן מי ניחא. והלא בזמן שהיו מקדשין עפ״י הראיה מעשים בכל יום שט״ו של ח״ל היה י״ד לבני א״י כדאיתא בפ״ק דר״ה (דף כ״א) רבה הוה יתיב בתעניתא תרי יומי זימנא חדא אשתכח כוותיה רב נחמן יתיב בתעניתא כולי יומא דכפורא לאורתא אתא ההוא גברא א״ל למחר יומא רבא במערב א״ל כו׳. וכתב רש״י ז״ל תרי יומי עם לילותיה׳ שטא עיברו ב״ד את החדש ויום י״א שלנו הוא עשירי שלהם. לוי איקלע לבבל בחד סר בתשרי אמר בסים תבשילא דבבלאי ביומא רבה דמערבא, רש״י, בסים תבשילא דבבלאי. אכלו לחם למעדנים ביה״כ של א״י שהרי ב״ד עיברו את החדש והיו מתעני׳. הרי שפעמים כשהיה י״א תשרי בח״ל היה י׳ בא״י ואעפ״כ אין פוצה פה ומצפצף, ולמה לא יהיה כך כשכל א׳ וא׳ יקדש ע״פ ראיתו ולא יסמוך על ראית ארץ ישראל: