אה״ח הגזים השי״ת (במדבר כב) והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההיא מעמיה כי קרבן ה׳ לא הקריב במועדו. הגע עצמך ששנה שיצאו ישראל ממצרים היתה ראשונה למחזור קטן ונכנס האביב בכ״ט אדר (כדלעיל ס׳ ל״ח). שנה ב׳ בי׳ ניסן. שנה ג׳ בכ״א ניסן אי אמרת בשלמא שעיברו אותה שנה ניחא. אלא אי אמרת שלא עיברו נמצא שעשו חג הפסח קודם האביב נגד מה שצוה ה׳ (דברים ט״ז) שמור את חדש האביב ועשית פסח. שהרי לא בא האביב אלא ביום שביעי שהוא אחרון ונמצא שענושין כרת על שאכלו חמץ מיום כ״ב עד כ״ז שהוא הפסח האמיתי. וכן תאמר על זה הדרך על כל ימי היותם במדבר. וכן על יהושע והשופטים ושמואל הנביא שאול ודוד המלך הצדיק והחסיד ושלמה המלך אשר רוח הקודש העיד עליו יחכם מכל האדם. היאומן איפוא כי יסופר שמרע״ה שנאמר בו (שמות ל״ג) ידבר ה׳ אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו שכמה וכמה נביאים שופטים ומלכים וכמה חכמים צדיקים וחסידים אשר רוח ה׳ דבר בם ומלתו על לשונם וכל ישראל עמם עברו אחת לשלש שנים על עונש כרת בהקריבם את הפסח חוץ לזמנו ובאכלם חמץ בפסח ולא ידעו ולא יבינו איכה יעשו לתקן המעוות ולהקריב את קרבן ה׳ במועדו עד אשר בא מי״טון או קאל״יפו היוני ולימד לעם הנבחר איכה יעבדו את ה׳: ונוסף על זה שכל התוכנים נוסדו יחד לומר שחכמת התכונה נולדה בארץ כשדים ובארץ מצרים אשר אוירם זך וברור ואינו מתקשר בעבים מידי יום ביומו כארצות היושבות לצפונם ולצפון ארץ ישראל שהיא דרומית לגלילות יון ואי״טליא וצרפת וספרד. א״כ איפוא איך היונים לימדו העיבור לישראל היושבים לדרו׳ שלה׳. ועוד שכפי מה שכתבו חכמי הנוצרים שנת קאליפ״ו הוא הוא שנת יו״ליו הקיסר והוא הוא שנת שמואל ושלשתן עולות לשיעור אחד דהיינו שס״ה יום ורביע. וזוהי השנה שיצא טבעה בכל העולם מימי יו״ליו הנ״ל עד גריג״וריאו י״ג אפיפיור. אשר בשנת אלף תקפ״ב לחשבונם היא השמ״ג לחשבוננו הגיע לפי דרכו דטעיות שנפלו בשיעור שנתם ובאביב שלהם וביום חגם הגדול כאשר אפרש לפנים בע״ה (ס׳ ק״ף) ולא עלה על לב אדם מעולם שיעור שנת רב אדא אלא לחכמי ישראל. ועוד שהנסיון הוכיח ששנת שמואל גדולה מאד. ושנת גריג״וריאו קטנה מאד. ושנת רב אדא ממוצעת בין שתיהן. שהרי שנת שמואל היה שס״ה ימים ושש שעות שלמות. ושנת גריגו״ריאו שס״ה ימים וחמש שעות ומ״ט דקים מששים בשעה (ובכל מקום שאומר מכאן ואילך דקים הם מאלו דוקא) ושנת רב אדא שס״ה ימים וחמש שעות ונ״ה דקים וה׳ חלקים מת״תרף בשעה. נמצא ששנת רב אדא קצרה משנת שמואל חמשה דקים וארוכה משנת גריג״וריאו ששה דקים. ושנת שמואל גדולה משנת גריג״וריאו י״א דקים. ומשנת רב אדא חמשה דקים. ואם אמת היה הדבר הזה שאנחנו למדנו העיבור מהנוצרים והיה גלוי וידוע להם מימי קדם שיעור השנה האמיתי אך טעו בחשבונם עד שהוצרכו לתיקון. ולמה לא לימדו דעת לעצמם, אלא ודאי שאנחנו לא קבלנו שיעור שנתנו לא מהיונים ולא מהנוצרים אלא מאת ה׳ היתה למשה בסיני: