אה״ח כתוב הדר הוא (דברים ז׳) כי יביאך ה׳ אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גוים רבים מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפריזי והחוי והיבוסי שבעה גוים רבים וגו׳ ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך כי יסיר את בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים וגו׳ הרי שאסר לנו החיתון בשבעה עממים בלבד ולא בשום אומה ולשון אחרת וזו היא מצוה ברורה ומפורשת אשר אין בה לא דבר סתום ולא מסופק אמנם כתוב על שלמה (מלכים א׳ י״א) והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה מואביות עמוניות ארומיות צדניות חתיות מן הגוים אשר אמר ה׳ אל בני ישראל לא תבואו בהם והם לא יבואו בכם אכן יטו את לבככם אחרי אלהיהם הרי שש אומות אבל אין ביניהן אלא שתים מז׳ עממין שהן צדניות וחתיות ואעפ״י כן אמר על כולן מן הגוים אשר אמר ה׳ לא תבואו בהם וגו׳. צריך לומר א״כ שאעפ״י שהכתוב לא אסר אלא שבעה עממין כוונתו גם כן על כל האומות שאינן ישראל דאי לא תימא הכי היה לו להזכיר צדניות וחתיות בלבד שהן משבעה עממין ולשתוק מהשאר. אלא ודאי כדאמרן. נמצא שיש בידנו מצוה מפורשת שנראה שעליה אין להוסיף. ועיניך רואות שכוללת ששים ושלש פעמים יותר ממה שאומרת דהיינו שאר ע׳ אומות.