אה״ח עלי אדוני המלך העון והנני נחמתי לאמר מה עשיתי ובכן אתחיל הענין מתחלתו. הארץ נחלקת לה׳ חלקים ממזרח למערב שקורין זונ״אש בלשון יון דהיינו חגורו׳ בלשוננו הקדוש. האמצעי׳ נקראת זו״נא טור״ידא דהיינו חגור׳ הנשרפ׳ שהיא ממש באמצע הכדור ושתי חגורו׳ הממוזגו׳ לצידיה אחת לפאת צפון ואחת לפאת דרום. הרי שלש. ושתים אחרות שהן הקרות סמוכות לאלו אחת נוגעת בקוטב הצפוני ממש. ואחת נוגעת בקוטב הדרומי ממש ודרך השמש הוא בחגורה השורפ׳ ואינה נוטה ממנה לעולם אלא שקו משוה היום שהוא באמצעה מחלקת אותה לשנים. החלק הא׳ לצד צפון והב׳ לצד דרום. ובתקופת ניסן השמש יושב בקו משוה היום ומשם הולך ועובר אל חלק האפודה השורפת אשר לצד צפון ומתקרב כל מה שאפשר אל החגורה הממוזגת הצפונית אשר תחתיה כל האיבר״ופא. וחלק גדול מהאס״יאה. וקצת מהאפרי״קה ומהים הדרומי וכו׳. ואז גורם ליושביה הקיץ וימים ארוכים ולילות קצרו׳. ובתקופ׳ תמוז הולך ומתקרב אל קו משוה היום עד הגיעו שם בתקופת תשרי ומשם הולך ומתרחק ממנו עד תגיע בתקופת טבת אל סוף חגורה השורפת לצד דרום ואז הוא חורף לנו וקיץ ליושביה בצד דרום. דהיינו קצה האפרי״קא שקורין קא״וו די בוא״ינא שפירא״נצא. מלכות מונומו״טאפא שם באפריק״א. חלק גדול מהיבשת הדרומית שהוא נגד מיצר מאגאליא״ניש. וקצת מלכות ברא״זיל וג״ילי וכו׳.
ומאז ולהלאה חוזר ומתקרב אלינו עד תקופת ניסן כמ״ש:
וצריך לידע שרוחב אפודה השורפת הוא של מ״ז מעלות דהיינו ממשוה היום לצד צפון כ״ג וחצי. וממשוה היום לצד דרום כ״ג וחצי. ואם תעשה מהמעלות מילין ותתן לכל מעלה ששים מילין איטלקיים תמצא רוחב השורפת של אלפים ותת״ך מילין איטלקים. ורוחב כל א׳ מחגורות הממוזגות אלפים תק״ף. ורוח כל חגורה מהקרות אלפים ות״תך. ומכל זה אינו מיושב לפי סברת הקדמונים אלא אלפים תק״ף ברוחב וכל האורך ממזרח למערב. אבל בכל שאר החגורות אין בהן יישוב לא באפודה השורפת מפני רוב חומה כמ״ש ולא בחגורות הקרות מפני רוב קרירותן ולא בממוזגת לצד דרום מפני שאד״הר וכל שאר הבריות נבראו בחגורה הממוזגת שלנו וכדי לילך לחגורה הממוזגת שלצד דרום היה צריך לעבור בחגורה השורפת וזה אי אפשר. א״כ גמרו אומר שאין יישוב בעולם אלא ברוחב אלפים תק״ף מילין. והנביא מכריז (ישעיה מ״ה) כי כה אמר ה׳ בורא השמים הוא האלהים יוצר הארץ ועושה הוא כוננה לא תהו בראה לשבת יצרה. שר״ל שרצון הש״י הוא שהארץ תתישב והם אומרים שאי אפשר אלא באחד מחמשת חלקיה. ואילו לא היו יודעין בחכמת הגלגלים ונימוסיהם ולא היו כותבין שתחת קו משוה היום הלילות והימים שוין לעולם החרשתי כי אמרתי לא ידעו מה הוא. אבל הם הודיעונו זה יותר מאלף שנים קודם שנתגלו הגלילות שבחגורה השורפת ואעפ״כ לא עלה בדעתם לומר שהיו הב״ח יכולין לחיות שם לפי שאע״פ שהשמש מכה בקו ישר על ראשי האנשים ההם כיון שהיום והלילה שוין בכל ימות השנה אפשר שקרירות וליחות הלילה ימזוג רוב חום היום. ועוד שבחצי הלילה השמש הולך תחת כפות רגליהם ולזה יש להם קור גדול באופן שצריך שיבעירו אש בכל מושבותיהם. משא״כ ליושבי אפודות ממוזגות שבלילה אינה מתרחק מהם כל כך כידוע לחכמי התכונה: