אה״ח כיון שהכתוב אומר שלא יקחו כופר לנפש רוצח. אבל יקחו אותו מהמזיק יתיישב היטב טעם עין תחת עין. ולא נפש תחת עין ונפרש כך. שהקב״ה צוה שיקחו כופר על עין או שן או יד או רגל כדי שלא יבוא המכה לידי סכנה אם הוא איסטניס וימות, ואם תאמר (ב״ק שם) והא הנלקה אומדין אותו, ואמרינן (מכות פ״ג דף כ״ב) שאם מת בפחות ממה שאמדוהו ששליח ב״ד פטור מפני שמכה ברשות. נימא הכי נמי בסימא עין חבירו שינקרו את עינו אחר שאמדוהו ואם ימות ימות, ויש לומר שיותר שכיחא שימות בנקירת עין או בחיתוך יד ורגל מבמלקות, ועוד שהכתוב אומר (שמות כ״א) חבורה תחת חבורה, וכתיב לעיל וכי יריבון אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרוף ולא ימות וגו׳ רק שבתו יתן ורפא ירפא. ובודאי (רמב״ם פ״א מהל׳ חובל ומזיק דין ה׳) שאין מכת אבן בלא חבורה ואמר שישלם ממון שנאמר רק שבתו יתן. א״כ מה חבורה הנעשית כאן ממון, אף חבורה ועין ושן ויד ורגל הנאמרים להלן ממון:
[עיין בסוף הספר עוד תי׳ נכון ומספיק בשם המפ׳ לכוזרי ראשון ויונעם לך]