אה״ח כתוב בתורה ביו״ט של ר״ה (במדבר כ״ט) יום תרועה יהיה לכם. ואין אנו יודעים. אם תרועה שאמרה תורה היא בשופר או בחצוצרות. משום שמצינו תרועה ותקיעה בחצוצרות. דכתיב (שם י׳) והרעותם בחצוצרות וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו׳ ותקעתם בחצוצרות והפעם הראשונה שנזכר שופר במשנה הוא באופן שנראה שהיה ידוע לכל ישראל. כדאיתא בפ״ג (משנה ב׳) דראש השנה וז״ל כל השופרות כשרין חוץ משל פרה ולמה לא כתב רבי בל׳ זה. תרועה הנאמרה בתורה בר״ה היינו בשופר דוקא, אלא ודאי כיון שלא כתב כך בלי ספק שהיה ידוע לכל ישראל הקרובים והרחוקים ולא היה דין מחודש מהחכמים:
כתב רבי כל הבשר אסור לבשל בחלב חוץ מבשר דגים וחגבים (חולין פ״ח דף ק״ג) ור״ל שאסור לבשל בחלב לא מבעיא גדי בחלב אמו ככתוב בתורה אלא אפי׳ בחלב עצמו או בחלב אחרת אסור. ולא מבעיא גדי (שם דף קי״ג) אלא אפי׳ פרה ורחל במשמע (שם דף קט״ו) ולא מבעיא בבישול אלא אפי׳ באכילה ובהנאה אסור. היתכן שחידשו התנאים כל אלו הדינים מסברתם וכתבם רבי במשנה לכל ישראל כדבר הידוע כאילו נאמר פסח לא יחול אלא בט״ו ניסן. וצום כפור בי׳ תשרי וחג הסכות בט״ו בו. אם לא שהיה גלוי ומפורסם בכל ישראל שמה שכתב רבי היה אמת ויציב כמו שגלוי וידוע שהחגים הנ״ל חלין בימי החדשים הנ״ל: