1
אה״כ הדין עמך. ואני רואה עומק חכמת חז״ל בזה ובכן יסכר פי דוברי שקר שמערערים עליהם ואומרים למה אסרו לנו שופר ולולב בשבת. אבל עדיין יש לי קושיא עצומה עליך שהרי עדיין לא יצאת ידי חובתך. כי אין להשוות בשום פנים חולה בי״ה עם עם הארץ בר״ה וסוכות. מפני שהחולה צריך שיהיה בו סכנה. ושיחוש שיסתכן יותר או שימות. ובהאי איתחזק בה ריעותא. שהרי הוא חולה בפועל. וקרוב לודאי הוא שיבא לידי סכנה עצומה מחמת הצום. אבל בעם הארץ אינו כך לפי שאפשר שיבא לידי איסור סקילה. ואפשר שלא יבוא. שהרי אפשר שישאל לחכם ויודיע לו שאין לתקוע ולא ליטול לולב בשבת. או אפשר שימצא שבנו הקרוב אל ביתו בקי וילמדנו ולא יבוא לידי מכשול. ואם כן אין מקום למה שאמרת שכשם שעוברין על עונש כרת משום פקוח נפש במילה וביום הכפורים. כך מבטלין מצות עשה של שופר ולולב משום פיקוח נפש דעם הארץ: